פירוד

זר ומוזר ולעיתים אכזר אנכי על נפשי העלובה נכסוף נכספה היא אף פרצה במחול הניעה ידה ורגלה בריקוד, מעמקי שאול מבור מוות, מארץ מאפלייה בחשכת גלות, בארץ נכריה רגלי מהלכים, משוטטים, מהדסים, באין מפריע, באדמת קודש, בחבל נחלת אבות, קפואים המה, כאימים במדבר , מרטשים בעקבם זכרונות, וכף הירך התקועה...