נַפְשִׁי נִסְעֲרָה מֵהָמוֹן עָמָל וּטְרָדוֹת הַזְמַן,
וְהַיָמִים חוֹלְפִים כְּצֵל עוֹבֵר וְאֵין לָהֶם נֶאֱמָן.
רַבּוּ הִרְהוּרֵי הַלֵב בְּאִישׁ נָבוֹךְ וְתוֹעֶה,
אֲשֶׁר לֹא יָדַע נְתִיב הַמַעֲשֶׂה וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה.
יָדָיו רָפוּ מִמְלָאכָה וְאֵין דָבָר נִשְׁלָם תַּחְתָּיו,
וּבְבוֹא הָעֶרֶב...