קל וחומר

"ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה" והשאלה הידועה היא איך לומדים קל וחומר מבנ"י, שהיה להם קוצר רוח, לפרעה שלא היה לו קוצר רוח? וכבר דנו בזה באשכול אחר, אך ידועה התשובה בדרך צחות של ר' שלמה לוינשטיין, [כמדומה] שהרי פרעה אמר שהוא אלוה, ולא צריך...

הנה המידה הראשונה שהתורה נדרשת בה. "קל וחומר". המקור לקל וחומר מהתורה הוא וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהוָה לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם. כלומר את בני ישראל שקל יותר לשכנעם לא שומעים לי, איך ישמעני פרעה שקשה יותר לשכנעו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם ה' ואף כי אחרי מותי (לא כז) בסנהדרין לז. "הנהו בריוני דהוה בשיבבותיה דרבי זירא דהוה מקרב להו כי היכי דניהדרו להו בתיובתא, והוו קפדי רבנן, כי נח נפשיה דרבי זירא אמרי עד האידנא הוה חריכא קטין שקיה דהוה בעי עלן רחמי השתא מאן בעי עלן רחמי...

איזה קל וחומר דרש פינחס?

אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי י"י אַתָּה וָהֵם ר"ת אליהו, רמז למ"ש מהר"ר בונם מפרשיסחא זצוק"ל בספר קול שמחה, שאליהו הנביא למד שאפשר להחיות את המת קל וחומר ממשה רבינו ששינה בדיבורו את הטבע לרעה, מידה טובה מרובה שיכול צדיק לשנות בדיבורו את הטבע לטובה. [וזה לשונו: ואם בריאה יברא ה', מכאן...

במדרש תנחומא (אות ו): מעשה בכהן אחד שהיה רואה את הנגעים, מטה ידו, בקש לצאת לחוצה לארץ, קרא לאשתו אמר לה, בשביל שבני אדם רגילים לבא אצלי לראות את הנגעים, קשה עלי לצאת מעליהם, אלא בואי ואני מלמדך שתהא רואה את הנגעים, אם ראית שערו של אדם שיבש המעיין שלו, תהא יודעת שלקה, לפי שכל שער ושער ברא לו...

בגמ' יומא פו א שאל רבי מתיא בן חרש את רבי אלעזר בן עזריה ברומי: שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש? אמר: שלשה הן, ותשובה עם כל אחד ואחד וכו' עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה - תשובה ויום הכפורים תולין, ויסורין ממרקין, וכו' ומשמע דאף היסורין אינם מכפרים לבד אלא עם התשובה וכ"כ הערוך...