קללות

יִזַּל מַיִם אי' (סנהדרין קה:) מברכותיו של אותו רשע אתה יודע מה היה בלבו לקללם, שרצה שיתגשמו על ידי מים, שבמים יש גודל התאוות כידוע. ובבעל הטורים יזל מים בגי' יגדל מלך, שנתהפך לברכה, למלוך על התאוות.

במו"ק (ט.) אמר רשב"י לבנו שילך להתברך מפי החכמים, והם אמרו לו דברים שנראים קללות, וחזר לאביו, ואביו פירש לו כוונתם לברכה, וביאר המהרש"א שהתחכמו החכמים לברכו באופן כזה, כדי שילך לאביו ויתברך גם מפי אביו. ועפי"ז אפשר לבאר מה שאי' שבפנימיות הקללות נרמזו ברכות, ולכאורה למה לא נכתב להיפך, הברכות...