קמיצה

הרמ"א (או"ח סי' תעג סעי' ז') כ' ונוהגין לזרוק מעט מן הכוס באצבעו כשמגיע לדם ואש ותמרות עשן, וכן כשמזכיר המכות דצ"ך עד"ש באח"ב בכלל ובפרט, הכל ט"ז פעמים. במג"א (ס"ק כ"ח) מביא מהדרכי משה שיש לזרוק ב"אצבע" על שם מה שנאמר "אצבע אלקים היא", ודלא כמו שכ' בהגהות מנהגים לזרוק ב"זרת" קטן. ומביא שבילקוט...

ברוב 'קרבנות המנחה', העבודה הראשונה המעכבת בקרבן היא עבודת ה'קמיצה': לאחר הגשת המנחה בקרן המזבח, הכהן מכניס את כף ידו הימנית לתוך המנחה (דהיינו לתוך תערובת ה'סולת' עם השמן שבכלי) כשהוא סוגר את אצבעות כף היד מלבד הבוהן והזרת, והכמות הנכנסת לתוך היד זהו ה'קומץ'. לאחר ה'קמיצה' הכהן מרים את ידו עם...

מי יודע על קמיצה בקרבן שאיננו מנחה?

וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ בחומש היכל הברכה: הוי ליה למימר "ממנה" וכתב "ממנו" במלאפו"ם נקודת היסוד, עיי"ש. ואפשר לפימ"ש בפי' רבינו אפרים שקמיצה בג' אצבעות מרמז לג' פעמים קדוש, ובזה מובן למה שינה הכתוב לכתוב "ממנו" דייקא, לרמז "והרים ממנו" שירים את עצמו בהגבהת רגליו מן הארץ בעת אמירת ג'...

וְקָמַץ מִשָּׁם, בפי' רבינו אפרים: לפי שהמנחה אינה באה על חטא אלא דורון להקב"ה, לכך כל מעשיה מעין של מעלה, סֹלֶת כנגד ושער רישיה כעמר נקי (דניאל ז, ט) וכו', קמיצה היא בג' אצבעות כנגד ג' קדוש קדוש קדוש וגו'. ואפשר שג' אצבעות שקומץ בו את הסולת מרמז לג' ספירות ראשונות, וזהו שער רישיה, וזהו...