בפיוט ׳כמה מעלות טובות למקום עלינו׳ שבהגדה של פסח, ישנו נוסח "אילו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה דיינו". וזה תמוה ביותר, כי הרי כל נס קריעת ים סוף היה בכדי להציל את ישראל, כאשר התקרבו המצרים אליהם וסגרו בעדם, ולא היה להם להיכן לברוח, עשה הקב״ה נס ובקע את הים ועי״ז ניצלו מהמצרים. אך אם...
(תמלול של שיעור מהכיתה.)
תיאור ההכנות המלחמתיות של פרעה וצבא מצרים לקראת המרדף אחרי בני ישראל בים סוף.
המצרים התכוננו בכל הכוח למלחמה האדירה שהם הולכים לעשות כנגד היהודים. כל תרועת חצוצרות של המלחמה הידדה באוויר.
המלך בעצמו קשר את הסוסים למרכבה שלו, ובמקום לשים שתי סוסים כמו הרגילות, הוא שם...
התיאור הבא הינו תימלול של שיעור שלי מהכיתה, מאוד אשמח להארות והערות!
הלילה, ליל כ"א בניסן, כמה ימים בלבד אחרי שעם השם עברים, עם ישראל, יוצאים ממצרים מבית עבדים מכור הברזל.
והנה, הם רואים מאחוריהם רבבות רבבות, מיליוני חיילים מצריים עם חיצים, עם חרבות, שכל המטרה שלהם היא אחת, להשמיד את כל...
כותב המלבי"ם "ויש גיבור, ויש איש מלחמה, הגבור מנצח ע"י גבורתו, והאיש מלחמה הוא היודע תכסיסי מלחמה, שמעיקרי תכסיסי המלחמה הוא לרמאות את האויב בתחבולות עד שילכד בפח יקוש"
ובשירת הים משבח המשורר ואומר "ה' אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְקֹוָ֖ק שְׁמֽוֹ", וא"כ הרי שעלינו לבאר מה הם התחבולות ומהי הערמה שנעשתה...
מבאר המלבי"ם
ובאר שבאו בתוך הים ביבשה, א' שבאו ביבשה, כי התהום שהוגבה למעלה נעשה יבשה כי הטיט הלח והביצה נקפא ונעשה כגריד, ב] שלא נבקע כל הים בפעם א' רק במקום שעברו בו ישראל נעשה יבשה וביתר מקומות היה עדיין ים, עד שבבואם באו בתוך הים וכרגע בואם נעשה יבשה.
אבל אחרי שנכנסו מצרים לתוך הים, ורדפו...
במכילתא מונה עשרה ניסים
ואתה הרם את מטך, עשרה נסים נעשו לישראל על הים. נבקע הים ונעשה כמין כיפה שנ' נקבת במטיו ראש פרזיו יסערו להפיצני (חבקוק ג יד), נחלק לשנים עשר גזרים שנ' ונטה את ידך על הים ובקעהו, נעשה הים יבשה שנ' ובני ישראל הלכו ביבשה, נעשה כמין טיט שנ' דרכת בים סוסיך חומר מים רבים (שם...
וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נוזלים קפאו תהומות בלב ים
בפיוט האחרון של פסח (על פיסקא "וברוח אפיך") "נוזלים צגו כחומות... פנו כאן וכאן שליש רום מֵימות, צָעוּ הנותרים למדרס פעמות, קוֹרָעוּ את שבנהרים ואגמות". ופירש שם המפרש, שגובה המים מחלק לשלשה חלקים, החלק העליון, פנו לכאן ולכאן משני...
מדוע לשונם של חז"ל 'קריעת' ים סוף ולא 'בקיעת' ים סוף
למה בדברי חז"ל נקרא "קריעת" ים סוף, ובתורה לא מצינו כי אם לשון "בקיעה" כדכתיב (שמות יד, כא) "וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם"?
הרה"ק רבי שמואל משינאווא זצ"ל בספרו רמתיים צופים (מערכת החידושי הרי"ם אות י', שהיום יום ב' יומא דהילולא דיליה) הביא בזה...
מבאר המלבי"ם
לדעת חז"ל ר"ל שיסלק את המטה שכבר פרשתי למעלה שע"י שלא רצה ללכת בשליחות עד ששלח עמו את אהרן אמר ואת המטה הזה תקח בידך, ועי"ז היו אומרים שצריך לכלי ואמצעי שבכחו יפעל, אבל בקי"ס כתיב מוליך לימין משה זרוע תפארתו שנתלבשה זרוע ה' בזרועו של משה וא"צ מטה, רק נטה את ידך על הים ובקעהו...
ויבקע עצי עולה, במדרש רבה שתי בקיעות ובזכותו נבקע ים סוף.
אולי כנגד ב' בקיעות נבקע הים פעמיים, שאחר שחזר הים לאיתנו נבקע שוב לדתן ואבירם כמובא במדרש...
יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה
העירו כמה אחרונים שהתיבות "ותראה היבשה" לכאורה מיותרות, שהרי אם אין מים ודאי שיש יבשה. ותירץ האמרי שפר (הובא במעינה של תורה), שזה רמז לתנאי שהתנה הקב"ה עם הים שייקרע בקריעת ים סוף, וכן כתבו האלשיך והתפארת יהונתן (לר' יונתן אייבשיץ) והפה קדוש (לר'...
גבורות ה' למהר"ל פרק מב:
רב נחמן אמר חוץ מפרעה ועליו נאמר ואולם בעבור זאת העמדתיך למען הראותך את כחי. פי' מאחר שהקב"ה היה עושה קריעת ים סוף למען כי ידעו מצרים שמו הגדול ועיקר מצרים הוא המלך ואם נטבע פרעה לא ידע פרעה שמו אחר שנטבע לכך פרעה לא נטבע. ויש אומרים פרעה ירד לים ובסוף נטבע ובזה מקוים...
לעיר אחת היה רב שהיה חסיד טאלנא בלב ונפש, והיה מסור ומקורב לרבינו [הרה"ק ר' דוד מטאלנא זצוק"ל], בכל הזדמנות היה נוהג לנסוע אל רבו לטאלנא, כולל שבתות וימים טובים, ראשי הקהל החלו להתלונן כי בכל פעם שנזקקים לרב ופונים אליו, אומרת הרבנית כי הרב נמצא אצל רבו בטאלנא, ואיך אפשר להשאיר את הקהילה כצאן...
אִלוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, דַּיֵינוּ.
ואולם ראוי לדקדק למה נקט המגיד לשון זה של קָרַע לנו את הים, ולא אמר בקע לנו, כמו שאומר הכתוב ויבקעו המים, ואגב ענין זה נבין מה שאמרו וישב הים לפנות בקר לאיתנו, לתנאו הראשון, מה ענין תנאי שייך כאן כי הלא גדרי התנאי...