כתבו תוס' במגילה (ד, א) שלאחר קריאת התורה בפורים, מחזיק בס"ת עד אחר קריאת המגילה. וכתב הביאור הלכה סי' תרצ"ג (ס"ד) שיש מהאחרונים שכתבו שמחזירים הספר קודם המגילה, והביא מהבית מאיר שביאר שהטעם הוא משום שהאוחז צריך לצאת חובת מגילה וצריך לכוון לצאת ידי חובה, ואם יאחז בס"ת יהיה לבו על הס"ת, כמבואר...
על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות (ט יט)
הקשה הר"ן (מגילה ב, א מדה"ר) מדוע מצינו בפורים חילוק בין פרזים למוקפים, והרי בכל המצוות לא מצינו חילוק בין מקום למקום. ותירץ ר' בצלאל הכהן מוילנא (הובא בטללי אורות), שכיון שאסור להוסיף על מצוות התורה, לכן אע"פ שהיה להם על מה לסמוך, כמו שאמרו...
מעלה כאן סיכום שערכתי בהלכות קריאת המגילה בדרך קצרה ולפי נושאים (לא לפי סימנים)
אודה להערותיכם והארותיכם!
סיכום הלכות מגילה - מסודר לפי נושאים ועניינים
מקרים שבהם בן עיר המוקפת חומה יצטרך לקרוא בי"ד
אם הוא במדבר או בספינה (תרפ"ח ה')
אם נסע לעיר הפרזים שלא על דעת לחזור בבוקר י"ד ונשאר שם...
מאת הרה"ג אריה הכהן פלשניצקי שליט"א מח"ס 'אתקינו סעודתא' ו'שערי בית המדרש'
יש לעיין האם בחו"ל היו או ישנם ערים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון שקראו או שקוראים בהם בט"ו באדר. [מלבד העיר שושן אע"פ שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון קוראים בה בט"ו ובברכה מפני שבה נעשה הנס – מ"ב סי' תרפח' ס"ק א'...
יש לדקדק שלא לשלוח מנות קודם קריאת המגילה, כיון שיוצאים בשהחיינו דקריאת המגילה גם על משלוח מנות ראוי להקדים הברכה למצווה.
ואולי י"ל כיון שממשיך בהמצוה אחרי קריאת המגילה מועיל שהחיינו שאומר אחר כך על המצוה שקיים קודם כל זמן שעודו עוסק בה.
בגמרא מבואר שמתנות לאביונים מתלא תליא במקרא מגילה מפני שעיניהן של עניים נשואות למקרא מגילה
באיזה מקרה להלכה (לא דעה בגמ׳ ולא הו״א להלכה למעשה) יש שמתנות לאביונים לא יהיו באותו היום של מקרא מגילה?
יש להביא מקור
בענין פורים המשולש
א. בפורים יש ארבע מצוות, מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, וסעודת פורים, גם תיקנו חכמים לומר על הניסים, וקריאת התורה.
ב. שו"ע סימן תרפ"ח סעיף ו' יום חמשה עשר שחל להיות בשבת אין קורין את המגילה בשבת אלא מקדימים לקרותה בערב שבת, וגובים מעות מתנות עניים ומחלקים אותם בו...
תקנת בני הכפרים
א
מבואר במשנה שהכפרים מקדימים ליום י"א י"ב י"ג וכתב רש"י בסיבת הפטור וז"ל: "והכפרים אינם בקיאים לקרות וצריכים שיקראנה להם אחד מבני העיר ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבוא ביום י"ד" ולפני זה מסביר שבשני וחמישי מתכנסים שם לב"ד וליישב עם הגמ' בד"ד: שאומרת שהסיבה היא מפני שמספקים מים...
ברכת "הרב את ריבנו"
ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם,
הרב את ריבנו.
והדן את דיננו.
והנוקם את נקמתנו.
והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו.
והנפרע לנו מצרינו:
ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע:
ישנם כאן חמשה לשונות של "מלחמות ה'" כנגד צרינו ואויבי נפשנו. והנה יש לשאול על נוסח הברכה...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ותלו אותו ואת בניו על העץ (ט כה)
יש להעיר שלא נזכר מה עלה בגורלה של זרש, ולא מצינו שהרגוה.
והרי הריגת המן ובניו היה בהם משום מחית עמלק, וא״כ מדוע לא הרגו גם את זרש.
ובספר מעיל קטן ח״ג האריך בזה וכתב די״ל שהיא לא היתה מעמלק, ומ״מ בניה עמלקים משום שבאומות הלך אחר הזכר...
הרב שטיינמן זצ"ל
בשנותיו האחרונות, רכש הרב שטיינמן מגילת אסתר מהודרת במיוחד. כן עודד הרב את סדר הלימוד שנערך בישיבת 'ארחות תורה' בליל פורים. לאחר גמר הלימוד, נהגו מאות בחורי הישיבה להיכנס אל הרב, וקיבלו ממנו כוסית יין.
"ברוך ה' שיש בחורים שגם הלילה יושבים ולומדים", אמר הרב שטיינמן עם גמר...
דרשו סימן תרצ הע' 49:
ובטעם המקומות שנוהגים הציבור לקרוא עשרת בני המן, בין הערוך השלחן (סכ"ג) שטעם המנהג הוא משום שבזה היה עיקר הישועה [וכמו בד' פסוקים של גאולה שכתב הרמ"א (סי"ז) שנוהגים הציבור לאומרם]. והצפנת פענח (השמטות להל' גירושין ח"ג עמ' 113) ביאר בטעם המנהג, שכיון שצריך לאומרם בנשימה אחת...
למה בקריאת המגילה יש דין לקרא דוקא מתוך מגילה כשרה, ולא סגי בסיפור המגילה כמו בסיפור יציאת מצרים בליל הסדר.
הרי גם בסיפור המגילה בע"פ וכדו' מתקיים פרסום הנס אותו דבר.
ידוע פלוגתת מרנן החזו''א והגרי''ז זצ''ל לענין קריאת המגילה שלא בזמנה שצריכה עשרה לעיכובא האם מתקיימת דין עשרה רק אם כולם שומעים ויוצאים מהבעל קורא (דעת מרן הגרי''ז זצ''ל) או דאף אם אומרים לבד יוצאים (דעת מרן החזו''א זצ''ל).
ובהקדם גילוי דעת שטרם זכיתי לעיין בשמעתתא דא כדבעי - ברצוני לברר שורש...