נסתפקו האחרונים בקטן שהגדיל בימי הספירה, האם יכול להמשיך לספור בברכה או שנחשיב שמה שספר בקטנותו כאילו לא ספר, והוי כדילג יום שחוששים לדעת הבה"ג שאיו יכול להמשיך לספור.
ולכאורה לצד שספירת העומר דרבנן (עי' בעניין זה לעיל) ודאי יכול להמשיך לספור בברכה, כיון שמבואר ברמ"א (סי' נ"ג ס"י) שמי שנעשה...
קטן
בכל שנה להגיע התקופה בה זוכים מידי יום המצוות ספיה''ע מתעורר משתברים מחדש קולמוסים על אותו מעמדו של הקטן ובזה נערתי חוצני להביא דברים המתבררים עם העיון בדיני הקטן הרבים שיהיו ערוכים בפני הלומד ולאחר העיון בכל דין פרטי על פי גדריו הוא תעלה בע''ה דמותו של קטן והגדרתה הכללית.
הקטן אין בו דעת...
ידוע ונטחן עד דק הדיון [-והדרשות במ"צ (שגם אצלי הקטן אירע ג"כ, נולדתי ביום השני לספירת העומר)] בקטן שהגדיל בספירה
ובתמצית צדדי הספק אי מעשה בקטנות יכול להועיל להחשיב תמימות
והנה הג' הקדוש אבני נזר דעתו [-או"ח תקל"ט ]
סובר שלא יכול להמשיך בברכה
אולם ראייתו צריכה לפנים ולפני פנים.
שם מדמה זאת...
ילה"ס אי קטן שהגדיל בט"ז חייב במשתה ושמחה כגדול.
שבפש' בזמן שקראו בשבת- אזי משתה ושמחה לא היה בראשון.
ויוצא שזה סוג של נדחה.
בדומה לזה מצינו בצום נדחה ליום ראשון- שיש הסוברים שקטן שביום ראשון הגדיל-חייב.
אמ' שאני יען התם מראש כך נקבע צורת החיוב לצום בראשון, ואין זה תשלומין וצ"ע.