קין

ומחיתי את כל היקום במדרש רבה פרשה לב (סי' ה) אמרו, זה קין היה תלוי ברפיון ובא מבול ושטפו שנאמר "וימח את כל היקום". ובעלים לתרופה (תשפ"ד) הביאו שלעיל פרשה כב (סי' יב) נכתב ביתר ביאור[1], שהיקום הוא רמז ל"ויקם קין". ובהערה שם העירו, שמדרש זה הוא לפי הפירוש השני ברש"י (ד, כד) שלמך לא הרג את קין...

וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים. הלך לזרע שת ורצה לקחת לו משם אשה, ולא רצו לקבלו וליתן לו, כי בני שת לא היו מתחתנים עם בני קין, כי קין וזרעו היו רצחנים וגזלנים ונגזר עליהם כליה, והיה למך גבור ושר, ועדה וצלה אחת נשואה לאב ואחת נשואה לבן, ורצה למך לקחתם בחזקה, ובא האב ופצע ללמך, וקם עליו למך...

כתב האור החיים, וז"ל, וחשב להורגו, וחש שתעל צחנתו ובאשו בפגעו בו, כי נצטווה על הרציחה (סנהדרין נו, ב), ונתיעץ עצות להורגו מבלי שלוח יד בו. והנה, זה האיש [-קין] איש אדמה היה יודע מוצאיה ומובאיה ובקי בחדריה, ואמרו ז"ל (קהלת רבה א, ד) כי הארץ יש לה איברים כאיברי אדם, עינים ידים ורגלים, פה וכו'...

מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ במדרש רבה זה אחד מג' בני אדם שבדקן הקב"ה ומצא קרון של מי רגלים, קין חזקיה ובלעם וכו'. ואפשר שלכן כולם נענשו ברגליהם דייקא, קין נענש בנע ונד תהיה בארץ שלא יהיה מנוח לרגליו, בלעם נענש ותלחץ את רגל בלעם, ולהבדיל חזקיה נענש דכתיב הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך...

וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת במדרש תנחומא (אות י) שבת נעל בפניו, דכתיב ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם, כשם שלימד שבת זכות על אדם הראשון כך לימד על קין. זה רמז למה שאי' בילקוט ראובני שיש נשמה יתירה מצד הבל ויש נשמה יתירה מצד קין.