ראש חודש

הלכה פסוקה היא בשו"ע שלא חוזרים יעלה ויבוא בליל ראש חודש, והטעם הוא משום שבי"ד לא היו מקדשים את החודש בלילה. והתחדד לי לאחרונה, (אולי הדברים פשוטים) שעיקר הרעיון בזה, הוא משום שבזמן שקידשו את החודש עפ"י הראיה, מעולם לא אמרו יעלה ויבוא במעריב, משום שלא ידעו האם יקדשו מחר את החודש.

בנוסח מוסף של ראש חודש אנו מתפללים על עצמינו "ושעירי עיזים נעשה ברצון, ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו" וכן "והביאנו לציון עירך" איך נכנס באמצע "אהבת עולם תביא להם"?

יש נוסח מעניין ששמעתי בברכת החודש של חודש אלול. ראש חודש אלול יהיה ביום פלוני ופלוני. הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה. ולכאורה הכוונה של המברך גם על חודש תשרי שלא מקדשים אותו. אשמח לדעת מקור להנ"ל.

מה המקור והסיבה לכך שנוהגים היום שני ימים לראש חודש לכאורה כל יום ל' לחודש מעובר צריך היה להיות יום רגיל לחלוטין ומהיכי תיתי לקדש אותו בקדושת ראש חודש?

השבת התפללתי בבית השם שם יש קריאה מיוחדת שקוראים גם פ' שבוע שעבר וא"כ קראו פ' פינחס מטות מסעי ונסתפקתי האם צריכים לקרא למפטיר פ' ראש חודש דהא קראו כבר בפ' פינחס ומיד צץ לי הגמ' במגילה ל. חל להיות (פ' שקלים) בכי תשא ויל"ד אי דמי להתם או שיש לחלק

היכן מצינו 'עונג ראש חודש'?

היכן מצינו 'תוספת ראש חודש'?

מתי נהגו הנשים לא לעשות מלאכה (חוץ מראש חודש או זמן הדלקת נרות חנוכה)

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם (לב ב) בפרקי דרבי אליעזר פרק מ״ה, "שמעו הנשים ולא רצו, ולא קבלו עליהן לתן נזמיהן לבעליהן, אלא אמרו להם לעשות שקוץ ותועבה שאין בו כח להציל לא נשמע לכם, ונתן להן הקב״ה שכרן בעולם הזה, שהן משמרות ראשי חדשים יותר מן האנשים"...

בברכת החודש כשמברכים את החודש, בחודש שיש בו שני ימי ראש חודש, לדוג' כשר"ח חל ביום שישי וביום שבת, האם המנהג לומר ביום השישי וביום השבת או שאומרים ביום השישי ולמחרתו ביום השבת? אשמח למקורות בעניין.

למה הילדים בתלמודי תורה גומרים בר"ח מוקדם? הרי זה ביטול תורה ואם זה היה רק מקום אחד ניחה אבל זה ככה ברוב תפוצות ישראל כנראה שיש לזה סיבה משהו יודע מה הסיבה ומתי זה התחיל

כתב השו"ע סי' תי"ח ס"ד וסי' תק"ע ס"ג שמדברי הרמב"ם נראה שהאיסור לצום בר"ח הוא מדאורייתא, ולפי"ז נוטה השו"ע לומר שהנשבע לצום בר"ח לא חלה השבועה, ועיי"ש בסי' תי"ח במשנ"ב סקי"ב [ובסי' תק"ע סקי"ד]. ולכאורה צריך לבאר שמדובר בנשבע על ר"ח מסויים כי אם נשבע באופן כללי הלא א' דר"ח (שאחרי חודש מלא) הוא...