בכל הארבעים שנה במדבר קידשו החודש על פי חשבון ולא על פי ראיה
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה (יב, ב).
יש לדקדק בתיבת 'החודש הזה', מה הדגשה יש כאן, ועיין ברש"י.
ושמעתי לבאר בזה, לפי מה שכתב רבינו בחיי (כאן) בשם רבינו חננאל שבכל הארבעים שנה שהיו בני...
יש לדון למ"ד היזק ראיה שמיה היזק דמחוייבים בחיוב כותל, היכא דלא תבע מיניה שכנו לבנות הכותל האם מוטל עליו לבנות כיון דסו"ס מזיק הוי ולא גרע מכל אחד שהזיק ממון חבירו דחייב לשלם גם היכא דלא תבע {לשי' הנתיבות המשפט, אמנם הקצוה"ח פליג בזה וס"ל דכל זמן שלא תבע ממנו פטור ואפי' מדיני שמים}, או דנימא דכל...
מעשה ביהודי שבנה סוכתו בחצר והעירו לו השכנים מלמעלה שרואים את כל מעשיו בסוכה, ולכך הוסיף הלה סכך שלא יראוהו דרך הסכך.
ויש לעיין האם במקרה כזה חשיב לשם צל? שהרי כל מה שהניח אותו כדי שלא יראהו בתוך הסוכה וא"כ הסכך פסול ויפסול מה שתחתיו?
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו (יז ז)
יש להסתפק בבי"ד שראו באחד שהרג את הנפש, שדנים על פי ראייתם, האם יש בהם דין "יד העדים תהיה בו בראשונה", או דאינם נחשבים "עדים". ולכאורה היה נראה בפשטות דאין זה עדים, אך הגרח"מ שטיינברג שליט"א נטה לומר דעדים לאו דוקא, אלא כל שעל פיהם...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בסנהדרין יב: איתא, שלמאן דאמר "טומאה הותרה בציבור" אין מעברין את השנה מפני הטומאה, היינו כאשר כל ישראל טמאים ואם לא יעברו יעשו את הפסח בטומאה, ופירש רש"י כגון שהיה הנשיא חולה ואמדוהו למות בערב פסח. וקשה, מדוע לא יעברו מפני ראיה וחגיגה, שהרי אינם דוחים את הטומאה, ואין לומר...
אחד מהנושאים הנידונים ביותר בעולם הישיבות, ואצל כל מי שלומד נשים נזיקין, הוא ללא ספק - מהו מיגו? ראיה או כח הטענה? אינני מתכוון להקיף במאמר זה את כל הסוגיא, אך בעז"ה אשתדל להביא כמה ראיות לעניין.
מהו מיגו?
א.
שורש הנידון מתחיל בפלוגתת הראשונים בגיטין ב. שכתבו שם התוס' (ד"ה ואם) דטעני' ליתמי...
בענין גט בכת"י (גיטין ג:)
א.
הנה נחלקו ר"א ור"מ אם עדי חתימה כרתי או עדי מסירה, ודנה הגמ' בגיטין (ג:) לומר דהגם דלר"א לא בעי' חתימה כלל מדאו' מ"מ מדרבנן בעי ומקשי' עלה והא ג' גיטין פסולין דרבנן ולא בעי ר"א חתימה לשמה דתנן ג׳ גיטין פסולין ואם ניסת הולד כשר כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ולא יראו פני ריקם (כג טו)
ביומא כא. איתא "אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שישראל עולין לרגל, עומדין צפופין ומשתחוים רווחים, ונמשכין אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת". וכתב בתוס׳ ר״י הלבן שם "הכא משמע שברגל היו ישראל נכנסין חוץ מאחת עשרה אמה שלהן לי״א אמות של עזרת כהנים, והיו נכנסים...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
שלש רגלים תחוג לי בשנה (כג יד)
בחגיגה ד: ילפינן מכאן שכל מי שאינו יכול לעלות ברגליו פטור ממצות ראיה, ומפרשינן כגון "מפנקי", ופירש רש״י שאינם יכולים ללכת בלא מנעל, ואין אדם נכנס להר הבית במנעלו, דכתיב מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי.
והקשה המאירי חגיגה ב. הרי כאשר יגיע להר הבית...