מצאנו הרבה בחז''ל שנחלקו רב ושמואל, כאשר לרב הכוונה ממש כמו שכתוב אף שקשה קצת במציאות, ושמואל מעדיף את מה שפשוט במציאות ואין כוונת הפסוק או המשנה ממש כפשוטו, כגון בבבא קמא דף נג ,נָפַל לְפָנָיו כּוּ׳. אָמַר רַב: ״לְפָנָיו״ – לְפָנָיו מַמָּשׁ, ״לְאַחֲרָיו״ – אַחֲרָיו מַמָּשׁ.וְזֶה וָזֶה...