רב יוסף

א] א"ל רב לרב שימי שימי את, אתה הוא זה שימי, לפי שלא היה רואהו, משום דהוי ביה ברב מילי דחסידות שלא היה מגביה עיניו מן הארץ, ולפניו היה מביט מרוב ענוה, וזו אחת היתה ממדותיו, ורצו לנהוג במדה זו רב יוסף ורב ששת תלמידיו, ונעשו סגי נהורין. [רבינו גרשום מנחות קי.] ב] עשרה מילי דחסידותא דהוה נהיג בהו...

פתרון לכל 'אינו מצווה ועושה': בקידושין (לא.), אמר רב יוסף: מריש הוה אמינא וכו', השתא דשמיעתא להא דאמר רבי חנינא: גדול מצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה, אדרבה מאן דאמר לי דאין הלכה כרבי יהודה, עבידנא יומא טבא לרבנן, ע"כ. וכתבו בתוס', גדול המצווה ועושה, נראה דהיינו טעמא דמי שמצווה ועושה...

מקור הדברים הוא בגמרא פסחים דף סח: "אמר רבי אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם, מאי טעמא יום שניתנה בו תורה הוא". ומפרש שם רש"י, "להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה בו תורה". עוד מובא שם על רב יוסף שאמר שיכינו עגלא תילתא כי "אי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא". וברש"י, "אי לאו האי יומא...

עירובין כט. אמר רב יוסף שרא ליה מריה לרב מנשיא בר שגובלי כלשון זה סנהדרין צ"ט א' אמר רב יוסף שרא ליה מריה לרבי הילל [גליוני הש"ס] ואפשר להוסיף כעי"ז בסוכה לב: אמר רבא שרא ליה מריה לר' טרפון

חגיגה ד: רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי ויש נספה בלא משפט. יש לציין שיש עוד מקום שמצאנו את רב יוסף בוכה, בבבא קמא ס. תאני רב יוסף, מאי דכתיב ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר, כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים, ולא עוד אלא שמתחיל מן הצדיקים תחילה, שנאמר (יחזקאל כא ח-ט) והכרתי...