רבי עקיבא

רבי עקיבא נסתלק ביוהכ"פ (מדרש משלי פרשה ט), רמז לזה בתהלים "ימים יצרו ולו אחד בהם" נדרש (תנא דבי אליהו פ"א) על יום הכיפורים, וסמיך ליה "ולי מה יקרו רעיך" מרמז על רבי עקיבא, כמו שדרשו בתנחומא (חקת ח) וכל יקר ראתה עינו זה רבי עקיבא וחבריו, ורבי עקיבא נסתלק באחד, וזהו ולו אחד בהם.

מדרשי חז"ל על פרשה קצרה "ראה נתתי לפניך היום" (דברים ל טו-כ) פרשה זו עוסקת בבחירה בין טוב להפכו, וכמו שפירש רש"י בקצירת האומר וז"ל: את החיים ואת הטוב. זה תלוי בזה, אם תעשה טוב הרי לך חיים, ואם תעשה רע הרי לך המות. והכתוב מפרש והולך היאך: אשר אנכי מצוך היום לאהבה. הרי הטוב, ובו תלוי וחיית ורבית...

וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד בתרגום יונתן: וְאִינוּן בַּכְיַין וְקַרְיַין שְׁמַע וכו' בפשטות הכוונה כפי שמסופר במדרש הגדול: באותה שעה משהתחילו לדון אותם בדיני נפשות, הלך שבטו של שמעון אצל זמרי, אמרו לו הן נידונין דיני נפשות ואתה יושב בשלוה ושותק, מה עשה, עמד וקיבץ עשרים וארבעה אלף...

פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת אותיות כתף, מרמז לאמרם ז"ל בסוכה (לו:) מעשה ברבי עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו. ודוקא על כתפו, לפי שהאתרוג יש בו דמות כדור הארץ, והצדיקים רואים עליו מה שיארע כל השנה בכל העולם, כמובא בסיפורי חסידים (זווין, סוכות 131) עיי"ש, ולכן נשא רבי עקיבא האתרוג על כתפו...

במדרש רבא מובא מעשה ברבי עקיבא שהיה יושב ודורש. התחילו תלמידיו להתנמנם. רצה ר' עקיבא לעוררם משנתם, ואמר: יודעים אתם מפני מה מלכה אסתר על שבע ועשרים ומאה מדינה? אלא, תבוא בת בתה של שרה אמנו, שחיה מאה עשרים ושבע שנה, ותמלוך על שבע ועשרים מדינה! וטעון הסבר מדוע דברים אלו עוררו את התלמידים...

אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו (יבמות טז.). דע כי מסוף עולם ועד סופו גימטריא תקס"ד נגד תקס"ד פעמים שנזכר ר"ע בכל הש"ס, ור"ע אוצר בלום לחד גירסא בגיטין (סז.) גימטריא שע"ה שהלכה כמותו שע"ה פעמים, שע"ה עומדת לו, ולאידך גירסא אוצר בלוס בסמ"ך (תוס' שם) גימטריא רבי עקיבא (מצפה איתן)

כתוב אחד אומר כרסיה שביבין דינור, וכתוב אחד אומר עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב, לא קשיא אחד לו ואחד לדוד, כדתניא אחד לו ואחד לדוד דברי ר' עקיבא, אמר לו ר' יוסי הגלילי עקיבא עד מתי אתה עושה שכינה חול, אלא אחד לדין ואחד לצדקה. קיבלה מיניה או לא קיבלה מיניה, ת''ש אחד לדין ואחד לצדקה דברי רבי...