רצה

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו (ד כד) בשיטה מקובצת נדרים לא: בשם רבינו אליעזר ממיץ הקשה, איך רצה המלאך להמית את משה רבינו, ולולי שציפורה מלה אותו היה מת, הרי שלוחי מצוה אינן ניזוקין, והוא היה שליח מצוה שהקב"ה אמר לו לך שוב מצרים, ועי' באור החיים מש"כ בזה. ותירץ...

הלא לפני הקמת המשכן שהיה רק הקרבה בבמה, והלא בבמה כשרה בזר וא''כ לאיזה עבודה רצה יעקב לקנות הבכורה מעשיו האם הכונה על העבודה לעתיד לבא? [המהלך שיש לי לומר בזה הוא שרצה להקריב במקום המקדש ולפי יסוד האחרונים שבמקום המקדש לא היה עלה תורת במה אלא תורת מזבח ולכן צריך בכורה דוקא, אבל מה הפשטות, דהיינו...

איך יתכן אדם שאכל סעודת ליל שבת כשיעור ברכת המזון מדאו' ומדרבנן ולא צריך לחזור רצה לכתחילה?

שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ מדוע אנחנו חוששים שתקרה חלילה צרה ביום מנוחתינו? ומדוע דווקא בשבת? למה לא מבקשים את הבקשה הזאת גם ביום חול ויו"ט? ומדוע מבקשים זאת דווקא בברכת המזון?

והאם יש בזה הבדל בין נזכר לאחר שאמר "כי אתה ה'" לבין אמר גם "טוב ומטיב לכל, ונודה לך על הארץ ועל המחיה" או אפילו התחיל "ברוך אתה".