ר"ש

רבו של הרוקח בספרו ערכי תנאים ואמוראים כותב שבציערותו לא היה מפורסם, ונקרא על שם אביו, ומשא"כ כשגדל - נקרא בשם עצמו. ומעניין שבד"כ באגדה זה ר"ש בן יוחאי, ובהלכה - זה ר"ש סתם, וידוע בשם הגר"א שבאגדה רמוז סודות, וא"כ לכאורה היה צריך להיות שקודם ילמד ההלכה ואח"כ האגדה, ומדוע כאן זה הפוך? ויתכן...

כתב הר"ש (זבים ד ג) "מכח רעדה דאותו דבר שהכה בו נענע אך לא זז ממקומו טהור מה שעליו אף על פי שניסט מה שעליו טהור" והחזו"א (זבים ג ט) כ' בדעת הר"ש "ונרעד הראשון והשני ניסט פליגי וקיי"ל דטמא" ומדברי הר"ש משמע דטהור בכה"ג, ואפשר דהוא רק לר"נ ור"ש ורבנן פליגי עליה, אבל בגמ' איתא "אמר אביי דכ"ע כו'...