רוח הקודש

שבת שלפני תשעה באב נקראת "שבת חזון", עפימ"ש בתנא דבי אליהו רבה (פרק ד' ופרק י"ג) כל חכם וחכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמיתו ומתאנח על כבוד הקב"ה ועל כבודם של ישראל ומחמד ומתאוה ומצפה לכבוד ירושלים ולכבוד ביהמ"ק ולישועה שתצמיח בקרוב ולקיבוץ גליות, מיד שורה רוח הקדש בקרבו שנאמר כי עוד חזון למועד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה׳ ויאמרו לאמר אשירה לה׳ כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים (טו א) בסוטה כז: דעת רבי נחמיה ששרתה רוח הקודש על כל ישראל ואמרו את השירה כאחד ברוח הקודש. והקשה מהרי״ט בדרשותיו (דרוש ראשון לפרשתינו), הרי קי״ל בסנהדרין פט. דאין שני נביאים...

נוהגים להשתמש רבות במושג רוח הקודש כביטוי לסוג של נבואה, אך יש הרבה פעמים שהמושג רוח הקודש משמש לביטוי של השראת שכינה, כגון בתפילת שמע קולנו שאומרים שם - 'אל תשליכינו וכו' ורוח קדשך אל תיקח ממנו' אשמח לדעת ממקורות מה באמת המשמעות והתוכן של רוח הקודש.