שאלה

מה הדין לפי מ’’ד ששואל מתחייב משעת שאלה (ואין פטור קלב’’מ בשעת השבורה ומתה) האם יש פטור קלב’’מ אם התחייב מיתה בשעת משיכה? אם אפשר מקור תודה!

סג. תנו רבנן וכי תקריב כשתקריב לעשות דבר רשות. לכאו' צ"ע מה רצתה הגמרא לומר בזה, דלכאו' פשיטא שהוא רשות, ולמה יהא הו"א שהוא חובה?

הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א על חודש אדר וימי הפורים שאלה נוראה שואלים כולם על מצות ימי הפורים: ההכנה לפורים מתחילה מיד כאשר נכנס חדש אדר – "משנכנס אדר מרבים בשמחה". ככל שמתקרבים לפורים, כך מתקרבים יותר אל השי"ת. מגיעים לתענית אסתר. תענית זו אינה דומה לתעניות האחרות שתיקנו חכמים. כל...

שאלה כבדה, האם הלכתית מותר להתגרות באומות? והאם ד"ז נחשב פיקוח נפש?

ואם היה באוזן, היו קוראים לו אוזני או בראש - ראשי? כלומר, אטו בגלל מעשה שולי שכזה, יקרה שמו הכי?

לגבי גיטו וידו באים כאחד הגם שיד עבד כיד רבו (עז:), וכמו"כ מצינו בכלי שרת שעבודתן מחנכתן. ולכן בירושלמי, ביומא (ג, ו), אמרינן, דכלי המנחות מתקדשים ע"י "באים כאחד". פירוש, שהרי כידוע הדין הוא דאין המנחה מתקדשת בקדושת הגוף אלא כשנכנסת לכלי שרת הקדוש בקדושת הגוף. ומאידך, כלי השרת אינו מתקדש בקדושת...

המרקדת לכותח והמשתקת לעדשים והמצווחת לגריסין המשתנת בפני קדירתה בשביל שתתבשל מהרה יש בהם משום דרכי האמורי- ונשאל שאלה שמצריכה עיון ובקיאות...האם יש בזה משום בישולי גויים שסו"ס יש קירוב דעת או"ד שאין כאן השקעה וכל השאלה כמובן לפי הרבה ראשונים דס"ל שיש ממשות בכל זה, ולפי הרמב"ם שזה דמיון צ"ב אם...

השאלה היומית, יום שלישי ג' טבת, כתב הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל בחכמת שלמה על חו"מ סימן תכ"ו, שהדין של זקן ואינו לפי כבודו הנאמר בגמ' ב"מ דף ל', אינו בדווקא על דין ממון, כנאמר שם לגבי השבת אבידה, אלא גם על דין השבת הגוף, דהיינו, אם מישהו לבוש מחלצות, ורואה בן אדם שנפל לבור ביוב, אינו חייב...

אני שולח לכם שאלה ותשובה בדין זמן הדלקת נרות חנוכה, וביאור דעת מרן השלחן הערוך בדין זה. אשמח לקבל תגובות החברים על תשובתי זו? תודה רבה וחנוכה שמח.

נסיון ראשון בעולם! לקחנו את כל העלונים שיש לפרשת ויצא - והכנסנו למקום אחד. כל שאלה שתשאל במילים שלך על פרשת ויצא המחשב יבדוק לך - היכן דנו בזה ותקבל תשובה מפורטת ונפלאה טעמו וראו כי טוב ה' https://notebooklm.google.com/notebook/84b87659-8d14-4e3a-a79e-b0ea75b22c8c

ראובן עולה לאוטובוס במוצאי שבועות ותופס ארבעה מקומות. שמעון עולה מיד אחריו ובלי להתבלבל מתיישב באחד המקומות שראובן תפס. בא ראובן בזעם וצועק על שמעון: "הלו!, תפוס, אין לך עיניים?", עונה לו שמעון בשוויון נפש: "אין שום תוקף לתפיסת המקומות - שילמתי על מקום, זכותי לשבת בכל מקום בו אחפוץ". ראובן פונה...

בגמ׳ גזירה משום שאלה ומשום שכירות, שאלה קנייה ואגרא קנייה וכו׳ ש״מ שכירות לא קניא, והשתא דאמרת שכירות לא קניא גזירה משום שכירות גזירה משום שאלה גזירה משום נסיוני. ופרש״י בקושיית הגמ׳ שאלה קנייה – לימי שאלתה דכיון דחייב באונסין הרי היא שלו. ויל״ע, א״כ למסקנת הגמ׳ אף שהוכחנו ששכירות לא קניא...

הסיפור מתחיל בכך שיש עולם ויש לו בעל הבית, אבל יש סיפור, ויש את הסיפור האמיתי, מה שנוהגים לכנות מאחורי הקלעים. קצת נדוש לחזור שוב ושוב, שאם יש טבע אזי יש מטביע וכו' וכו', ואז כולם מרוצים שעלו על הנקודה המדוייקת של האמונה. יותר נכון קו המחשבה האומר, כי אין בכלל טבע ויש רק אלוקים, והעולם והבעל...

רש"י מסכת חולין דף קלח עמוד ב שקננו בפרדס - שמרדו ויצאו מן הבית ואין חוזרות לבית ונעשו מדבריות ופרדס לאו מזומן הוא שיכולים הם לברוח אבל אם בבית קננו פטור. צ"ע אמאי נקט באופן זה ולא בהפקר ותול"מ

במשנה ע"ז יד: מבואר שאסור למכור בהמה לגוי כיוון שיעבוד עמה בשבת, ופריך (טו.) הא כיוון שמכרה שלו הוא ואינו מוזהר על השבת, ומשני גזירה אטו שאלה ושכירות, ופריך שאלה קניא שכירות קניא, ולבסוף מסיק הגמ' ששכירות לא קניא וגזרו שכירות ומכירה אטו שאלה, ובהא דשאלה קניא פי' רש"י: לימי שאלתא, כיוון שחייב...

היכן מצינו בחז"ל קצת מקור למושג 'יהודי משיב לשאלה בשאלה'?

אדם העומד באמצע תפילת העמידה והחזן מגיע לברכת האל הקדוש, האם יש ענין לעצור ולשמוע את הברכה מהחזן ולצאת ממנו (וכך זה יהיה כאילו הוא גם אמר את הברכה יחד וממילא נפטר מאמן)? זכור לי שראיתי פעם שיש ענין, רק כרגע לא מצאתי, ואשמח לעזרת הציבור

בבא בתרא דף פא: לקראת סוף העמוד הגמרא מתרצת לגבי ביכורים שהוא מביא ואינו קורא כגון בצרן ושלחן ביד שליח ומת השליח וזה לפי רבי יוסי בר חנינה (לכאורה לא לכול"ע) לכאורה היה הרבה יותר קל לכתוב שהוא מביא את זה מהחג (סוכות) עד חנוכה שאז מביא ולא קורא (כמו שהביא הרשב"ם ממשנה בביכורים) ואז זה גם מקרא...

יש אנשים שיש להם בשם שם ה לדוגמא גבריאל בתיה וכו' וכשהם כותבים את זה הם עושים פס מעל ככה גבריאל' בתיה' האם יש בזה עניין אן שאפשר לכתוב רגיל

בפרשת ויגש (בראשית מ"ו ד') כתוב "אנכי ארד עמך ... ואנכי אעלך" רש"י הקדוש מבאר שה' הבטיח ליעקב שיעלה אותו ויקבר בארץ ישראל וקשה שמובא בפרשת ויחי (בראשית מ"ז כ"ט) שיעקב השביע את יוסף שלא יקבור אותו במצריים ולמה השביע אותו אחרי שה' הבטיח לו שיקבר בארץ ישראל?