שאי אתה יכול להזימה

בב"ק עה, ב מופיע שעדות שאי אפשר להזימה אינה מועלת אף במקום שהטעם שאי אפשר להזימה זהו משום שברור שעדותם היא אמת, ואם כן לא ניתן להזימה. ועמד בזה הקו"ש בכתובות צג' והסביר ש"עדות שאי אתה יכול להזימה", אין פסולה מחמת ה"חשש משקר" אלא זה "גזירת הכתוב". מישהו פעם הצליח להבין את טיב העניין?

באשכול אחר תחת הכותרת "מלתא דבדיחותא" הובאה ההודעה הבאה והשתא יש לדון, האם נתכוון בזה למלתא דבדיחותא? באם אכן נקבל בוודאות על אדם שיכול להיות ב2 מקומות בו זמנית, לכאו' יש לדון האם יפסל לעדות כיון שאי אתה יכול להזימה. ואם כי יש לעי' בזה שהרי מצינו שבא אדם ממקום למקום על ידי שם. ויתכן לחלק ששם...