שבועה

לכאו' יש לעיין בגדר שבועה בטעות, דאיתא בריש פרק שבועת העדות דמי שביקש עדות מחבירו וחבירו טוען דאין לו שבועה בשבילו דיכול להשביעו דאין לו עדות, והנה יש לדון היכא דנשבע לחבירו דאין לו שבועה ולאחר זמן נזכר דיש לו שבועה האם זה מוגדר שבועת שקר באונס או דאי"ז מוגדר כלל שבועת שקר, דאולי כל הגדרת המושג...

הרמב"ם (הלכות שבועות פ"ה הי"ח) הביא דוגמאות לשבועה שחלה בכולל לבטל את המצווה, כגון שנשבע שלא יאכל מצה שנה או שתיים או שלא ישב בצל סוכה לעולם או שלא יעלה עליו בגד שנה או שתיים. ולכאורה תמוה, איזה מצווה יש שצריך ללבוש בגד שלא חלה השבועה אלא בכולל. ועי' בכס"מ וברדב"ז בשם הר"מ פדווא ומעצמו שדנו...

כתב בהג' אשרי בסימן ב' שהאידנא שיש שבועת היסת אין בעל המקח נאמן אפילו לא כעד אחד בהיות ומי שהמוכר מעיד שלא נתרצה אליו תובעו תן לי את מקחי ובעי לישבע שבועת היסת ותוב ל"ה עד מחמת דין של עד הצריך שבועה. וק"ל בגווה טובא ! א- הרי אין כאן תביעת ממון, דנקיט זוזי מתרוייהו וא"כ מחזיר לו את הדמים. ב-הרי...

החזו"א (ב"ק סי' כ ס"ק כ) כתב לגבי נידון המדרש רבה והרמב"ם אם יש גזל הגר בקטן שגזל ונשבע לשקר - שלכאורה קשה שקטן אינו בר חיובא במצוות, ותירץ, דמיירי במופלא הסמוך לאיש, ולכן חייב לכפר על שבועתו לשקר, לתת לכהן השבת הגזל [ועיי"ש שלגבי האשם נסתפק]. ויש כאן חידוש גדול בדברי החזו"א, שלכאורה רק לגבי...

אם עמ''י נשבעו בסיני לקיים התורה (או עכ''פ שבועה בערבות מואב) האם שייך שכל העובר עד''ת עובר נמי על 'בל יחל דברו' ותו איך כתוב בפ' נצבים שנשבעו בשבועת האלה ''ואת אשר איננו פה עמנו היום'' - וכי ניתן להשביע מי שאינו נולד היום ?

צל"ח ברכות דף כא עמוד ב ד"ה בא"ד ור"ת: ושם בחיבורי כתבתי שזה פלוגתא בין הראב"ד להרמב"ן דהראב"ד ס"ל שתיקה כהודאה והוה כעונה והרמב"ן ס"ל דשאני שבועה דבעינן לבטא בשפתיו. ועכשיו נלע"ד דהראב"ד ס"ל כסברת ר"ת ור"י דאם אמרינן שומע כעונה אז אמרינן שגם לענין הפסק בתפלה הוה כעונה וא"כ הרי הוא כמוציא בשפתיו...

כשאדם משביע את חברו, כשהתובע הוא וודאי, אמאי לא מצווה לפרוש מלהשביע, ולוותר על התביעה, כדי לא להכשיל את חברו בשבועת שקר [לטענתו...] ?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא תשבעו בשמי לשקר (יט יב) בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ח, רבי עקיבא אומר כל העובר על החרם כעובר על השבועה, תדע לך איך כח החרם גדול, מיהושע שהחרים את יריחו ומעל עכן בחרם וכו'. ונראה לפרש מה שהקדים ש"החרם הוא השבועה", דהנה ביהושע (ז כד), "ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת בניו ואת...

כתב המשנה ברורה (סימן תפה ס"ק ג) שהנשבע שלא לאכול מצה בלילה השני של פסח (בחו"ל) - השבועה חלה, [בשונה מהלילה הראשון שהשבועה אינה חלה משום שזה נשבע לבטל את המצווה], כיון שבקיאים בקביעא דירחא, ע"כ. ומשמע מדבריו שבזמן שלא היו בקיאים - השבועה לא הייתה חלה, ואף שזה רק ספק - מ"מ לראשונים שספיקא...

בכמה מקומות אמרו בגמ' שבועה זה להפיס דעתו של בעל דין. ולכאורה, בשלמא בב"מ ל"ה ב' (ותמורה ג' ב') שאין התובע יודע מה היה - דעתו מתפייסת שמאמין לנתבע כיון שנשבע, אך בכתובות פ"ז ב' אמרו כן על עד אחד מְעִידָהּ שהיא פרועה, ובפשטות הבעל יודע האמת; וכן מצינו במקומות נוספים. והיה מקום לומר שדעתו של...

כתב השו"ע סי' תי"ח ס"ד וסי' תק"ע ס"ג שמדברי הרמב"ם נראה שהאיסור לצום בר"ח הוא מדאורייתא, ולפי"ז נוטה השו"ע לומר שהנשבע לצום בר"ח לא חלה השבועה, ועיי"ש בסי' תי"ח במשנ"ב סקי"ב [ובסי' תק"ע סקי"ד]. ולכאורה צריך לבאר שמדובר בנשבע על ר"ח מסויים כי אם נשבע באופן כללי הלא א' דר"ח (שאחרי חודש מלא) הוא...