שביעי של פסח

1. פסח מצה מרור גי' קרע שטן וכן בגי' יעקב וישראל, יען אם משתדלים לעבוד את ה' בזמן גדלות ובקטנות, זה משבר הרע. 2. חת"ס בתורת משה כ' חמץ במילוי - חית מם צדיק בגי' שבת. חשבתי לעצמי על דרך מאמר הרה"ק מרוז'ין זת"ע אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר, ולכאו' הול"ל בודקין את הבית מחמץ? אלא פירש...

התעוררתי השנה במה שנהוג בכמה קהילות לעשות מעמד קריאת שירת הים בשירה ורננה בחצות הלילה. ממה שכתב במשך חכמה להוציא מדעת התועים שחגים ומועדות ישראל נקבעו על שם מפלת האוייבים, ובתו"ד כותב לגבי שביעי של פסח וז"ל: והנה המצרים נטבעו בים סוף ביום ז' של פסח (סוטה יב) ואם היה אומר השי"ת שיעשו בשביעי מקרא...

ידועים דברי הגר"ח על הפסוק "ואני בחסדך בטחתי, יגל ליבי בישועתך, אשירה לה' גי גמל עלי. שמוכח שעל אף שהאדם בטוח בישועה שתהיה לו, ואף שמח בה! בכל זאת לשיר שירה אינו יכול עד שיוושע ממנה בפועל. ומצאנו שני מקומות שאמרו שירה עוד לפני הישועה, ולכאורה לא כדברי הגר"ח. א. בפסוק "מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמִן...

הנה החת"ס מפרש ברמז את דברי המשנה שהביאה שלש סוגים של ביעור חמץ, שריפה, מפרר וזורה לרוח, מטיל לים, שזה כנגד ג' דברים שנענשו המצרים בים סוף: שריפה, שעמוד האש הרתיח את הסוסים; רוח, היה להם רוח קדים שייבשה את הים [שזו הייתה הקדמה לטביעתם, וגם שלכן חשבו שזה טבעי]; מטיל לים, שהמצרים טבעו. ויש להוסיף...

טור סימן תכח: סימן לקביעות המועדים א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"פ פי' ביום א' של פסח יהיה לעולם ט' (תשעה) באב וסימן על מצות ומרורים יאכלוהו ביום ב' שבועות ביום ג' בו ר"ה ביום ד' בו קריאת התורה פי' שמחת תורה ביום ה' בו צום כפור ביום ו' פורים שעבר. ועל שביעי של פסח לא כתוב סימן, ויתכן שאין; ויש שאמרו...

שביעי של פסח אי' בזוה"ק (בשלח נב:) קריעת ים סוף בעתיקא תליא, דהיינו ע"י ספירת כתר עליון, ובאמת כתיב בשירה נורא תהלת עשה פלא שזה פלא עליון, וכן נדרש (ב"ר פרשה צב סי' ב) נגד אבותם עשה פלא שהעמיד הקב"ה רגליהם של אבות על הים. והנה כתר הוא מידת אין, שע"י שישראל אחזו עצמם לאפס ואין, זכו למה שאמרו...