שביעית

אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ. (כא,ה) בספר הזכרון "זכור לדוד" (לזכרו של רבי דוד פרנקל ח"ב עמ' ר"נ) מסופר: בשנת תשי"ב כשהאדמו"ר מסאטמר ז"ל היה בירושלים, היתה אז שנת השמיטה ומטעמי קדושת שביעית נתן האדמו"ר פקודתו לגבאים...

פירות השביעית מקודשים ומיועדים לאכילה באופן הראוי להם, שנאמר "והייתה שבת הארץ לכם לאכלה" (ויקרא כה, ו) ודרשו חז"ל לכם "ולא לאיבוד". לכן השותה מהיין צריך להשתדל לסיים את כל השתייה שלקח, ומותר שישייר בכוס כדרך שאנשים רגילים ועל השיירים הללו אין קדושה ומותר לשטפם בכיור. אמנם, אין מכבים נר ההבדלה...

דנו רבות הפוסקים: א. האם אפשר לקיים מצות "משלוח מנות" בפירות הקדושים ב"קדושת שביעית" [היינו המשלוח הראשון – לקיום המצווה, כגון סלסלת פירות שביעית, שיוצאים ידי חובה במשלוח שני מיני פירות. או עוגה ויין של שביעית] ? ב. האם ניתן להחזיר פירות שביעית למי שכבר שלח לו מנות ["פורח חובו בפירות שביעית"]...

איך יתכן ששביעית לא תשמט חוב, אפילו שלא עשו פרוזבול?

הנה הקהל עושים רק בסוכות דמוצאי שביעית, ולכן לפו"ר לצערינו אף אם יבנה ביהמ"ק השנה לא נזכה למצווה זו, אכן חשבתי לחדש כי "מוצאי שביעית" לאו דוקא הסוכות הראשון שאחרי שביעית, כ"א הסוכות הראשון ששייך לקיים מצווה זאת, מה דעת כת"ר חו"ר הפורום שליט"א?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר (כו יב) בספרי פיסקא ש"ב ובפרשת ראה פיסקא ק"ט לפי גירסת הגר"א "יכול אף שנה שביעית תהא חייבת בביעור תלמוד לומר שנת המעשר, שנה שחייבת במעשר יצתה שנה שביעית שאינה חייבת במעשר". וצריך ביאור, למה צריך מיעוט שאין ביעור מעשרות...

כיצד יתכן שאדם יזרע ויעבור בזה שני איסורים מדיני שביעית?