שהכל נהיה בדברו

באיזה אופן יברך אדם שהכל (נהיה בדברו...) למרות שלא אוכל כלום (אינו מוסכם להלכה, אך לא נדחה לגמרי)

שמעתי מהגאון המופלא ר"א גניחובסקי זללה"ה להסתפק בשותה סודה שלא לצמאו האם נחשב כמים לענין שאין מברך כששותה שלא לצמאו או שדינו כשאר משקין האם יש בכתובים מנידון זה?