שכח

יש שהקפידו שלא יצא אדם מביתו לדרך ואחר כך יחזור לביתו אם שכח איזה דבר, אלא יעמוד בסמוך לביתו ויבקש משם מה שצריך (צואת ר' יהודה החסיד אות לח, ספר חסידים בצוואת המחבר, כה"ח קי כא), והטעם: לפי שכשאדם יוצא לדרך השכינה מתחברת עימו ולכן לא ראוי שיכנס לביתו ויניח השכינה בחוץ (דמשק אליעזר אזהרות וצוואות...

כתב החשוקי חמד (נדה ע"ג ע"א) פתרון מעניין למי ששכח ולא ספר יום א' כדי שימשיך לספור בברכה והוא כי יכניס בלבו ערגת נפש גדולה לברכת ספירת העומר, שילמוד את כל ההלכות והמדרשים הקשורים לספירת העומר, וכשיכנס בלבו ערגה גדולה לברכה, יכול לברך בתורת נדבה, וכמו שכתב בחוות דעת (סימן קי בית הספק סק"כ)...

מה הדין למעשה בראש חודש כשאחד שכח יעלה ויבוא במנחה האם מתפלל במוצאי ראש חודש פעמיים ערבית שכידוע זהו מחלוקת גדולה אבל רציתי לדעת מה פוסקים רבני זמנינו להלכה למעשה?

איך יתכן אדם שאכל סעודת ליל שבת כשיעור ברכת המזון מדאו' ומדרבנן ולא צריך לחזור רצה לכתחילה?

היכן רש"י מציין ששכח לכתוב פירוש?

איך יתכן שאם שכח קטע שלם ולא אמרו יצא. אך אם טעה ושינה מילה אחת בתפילה צריך לחזור. (מדובר על אותו קטע)