שכל

ראיתי בפירוש הרא''ש עה''ת וז''ל על כן לא יאכלו בנ''י את גיד הנשה פירוש על שהניחוהו לילך יחיד ונכשל בדבריו, והפסידו אותו מאכל טוב לדור דורים להיות להם למזכרת עון עכ''ל וצ''ב שהרי ידוע שהרשב''א מקשה מהו ביאור המח' אי יש בגידין בנותן טעם או לא ולמה א''א לטעום לקפילא נכרי אי יש טעם או לא, ותי' שזהו...

הודיע לו שגם אם נראה איש או עם שהוא פילוסוף גדול וחקק לו נמוסים ישרים, והרגיל א"ע במדות טובות ע"פ עצת שכלו, והוא עושה משפט וצדקה הכל עפ"י עצת שכלו, בכ"ז לא נוכל לבטוח על האיש ההוא או העם ההוא, שבעת תסיתהו תאותו לעשות רע שתמיד יגבר שכלו על תאותו, כי בהפך עת תבער בו אש תאותו אל אשת חן או הון רעהו...

אולי מישהו יודע להסביר את האור-החיים דלהלן ? "ואודיע למתבונן בפנימיות השכלת המושכל שהשכלת ההשכל תשכיל ההשכלות ובהשכל השכלתו ישכיל שמושכל מושלל ההשכל וכשישכיל בהערת עצמו ולא עצמו ישכיל שהמושכל מושכל ממושכל בלתי מושכל מהשכל והשכילו למשכילים ביחוד השכלתו בסוד נשמה לנשמתו." ~ ויקרא ט"ז, א'

אומר דוד המלך בתהילים "רבות מחשבות בלב איש" המחשבה נמצאית במוח -שכל או בלב שם נמצאים הרגשות?