שכינה

בפרשתן: "וַיַּ֥רְא יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־בְּנֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵֽלֶּה", וברש"י: בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו, לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים, ויהוא ובניו ממנשה, ומקורו מדדברי המדרש. וצ"ב, מדוע בברכתו לשאר השבטים לא מצינו זה, וכגון ביהודה שיצאו ממנו מנשה ואחיתופל (סנהדרין קד:), וכן בשאר...

ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני. לכאורה אל תשלח מיותר והיה מספיק לומר אל תעש לו מאומה. מה זה "ממני", הרי זה המלאך שמדבר ולא השכינה והיה צ"ל "ממנו" מה'.

סוכה ה'. "ולא עלו משה ואליהו למרום ?" - אפילו למשה ולאליהו לא קרה שאבדו את הבחירה החפשית =מעולם לא ירדה שכינה לתוך י' הטפחים שלהם.

ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ בתיקו"ז (תי' ס"ט) בדד בגי' י', הם י' לבושים של שכינה בשבת קודש. ולפי"ז וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר היינו בשבת קודש, כמו שאומרים בתפילה ולא נתתו וכו' לעובדי פסילים וכו'.

כִּי קִלְלַת אֱלֹקִים תָּלוּי ר"ת בגי' ראש ויד, רמז למשנה (סנהדרין מו.) שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי. וכתבו שזה רמז לתפילין של ראש ותפילין של יד דמרי עלמא, שהקב''ה מניח תפילין (ברכות ו.). ואפשר קללת אלקים תלוי הוא כמו שכתוב והיו חייך תלואים לך מנגד שדרשו חז"ל (ברכות כד.) זה התולה...

וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ קֵל אֱלֹקֵי הָרוּחֹת וכו' הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף משמע ששניהם אמרו כאחד באותו הלשון קֵל אֱלֹקֵי הָרוּחֹת וכו', שכיוונו שניהם לאותו לשון, וזה פלא, ובבחי' שכינה מדברת מתוך גרונו. ובזה מובן מה שכתב רש"י: אמר הקדוש ברוך הוא יפה אמרת...

"הקב"ה נמצא בכל מקום שנותנים לו להיכנס'' -אמרה חסידית השאלה היא, היכן המקום שאליו יכול האדם להכניס את הא-לוקים. יש שעונים שהאלוקים שוכן בתוך כל אדם. האחרים אומרים שהאלוקים שוכן בקרב העם. האם זאת סתם התפלספות, או שהמושגים השונים האלה של תפיסת הא-לוקים – וכיצד למצוא אותו – יוצרים שוני...

כאשר ברא הקדוש ברוך הוא את האור הראשון, עוד טרם שנבראה השמש, לא נברא הירח ועדיין לא נבראו הכוכבים... זה לא היה אור רגיל. האור הראשון היה אור מיוחד. אור פנימי עוצמתי במיוחד. אור רוחני , שאדם יכול היה לראות בו מסוף העולם ועד סופו. ראה הקדוש ברוך הוא שבני האדם יפרו וירבו ורובם עלולים לעשות...

ראיתי דבר נפלא מהגר"א ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כידוע עיקר תענוג הנשמה הוא בדביקות למקורה וממילא בתורה מוזכר שאם נקיים מצוות הקב"ה ישכון בתוכינו ויבא לידבק בנו וזהו יותר משכר עולם הבא שהקב"ה יבא לידבק אלינו מאשר שאנחנו נבא אליו.

מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֮ תַּעֲשֶׂה־לִּי֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת־עֹלֹתֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת־צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת־בְּקָרֶ֑ךָ בְּכָל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ (שמות פרק כ פסוק כא) ופירש רש"י: בכל המקום אשר אזכיר את שמי - אֲשֶׁר אֶתֵּן לְךָ רְשׁוּת...

חזרתי בתשובה ואשתי חילונית שאלה: "אני בעל תשובה טרי ואשתי עדיין לא חזרה בתשובה, יש בינינו קשר מיוחד, אך הפער הגדול מפריע, לא הייתי אומר מפריע לזוגיות, אבל מרגיש לי מוזר העולמות השונים שלנו. אציין כי היא שומרת דברים בסיסיים הקשורים לשנינו, אך לא מעבר, כך השבת בביתי חולין, אני שומר והיא בשלה ועוד...

שמות ט"ז ט': וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן אֱמֹ֗ר אֶֽל־כׇּל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל קִרְב֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע אֵ֖ת תְּלֻנֹּתֵיכֶֽם׃ ולכאורה קשה, מדוע שלח משה את אהרן שיאמר לבני ישראל, ולא אמר זאת בעצמו? וז"ל המדרש לקח טוב: ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו...

נוהגים להשתמש רבות במושג רוח הקודש כביטוי לסוג של נבואה, אך יש הרבה פעמים שהמושג רוח הקודש משמש לביטוי של השראת שכינה, כגון בתפילת שמע קולנו שאומרים שם - 'אל תשליכינו וכו' ורוח קדשך אל תיקח ממנו' אשמח לדעת ממקורות מה באמת המשמעות והתוכן של רוח הקודש.

אולי מישהו יוכל לבאר את המושג שכינה השראת השכינה - בפרד"ס ובאופן נרחב וברור, ויהיה לתועלת רבים.