שלש רגלים

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (במדבר ו, כד-כו) אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מטריסק-לובלין זי"ע הי"ד: בשלשת פסוקי ברכת כהנים נרמזת השפעת שלש הרגלים על כל ימות השנה. בפסוק הראשון יש שתי תיבות (מלבד שם ה') – כנגד חג...

היום נלמד על האזהרה לישראל שבכניסתם לארץ יתרחקו מהגוים, ולא יאכלו מזבחי אליליהם כי בכך הגוים יחטיאו אותם בעבודה זרה, אלא יש לשבר את כל האלילים והמזבחות שלהם. כן חוזר הכתוב על מצות פדיון הבן הבכור, ודיני פדיון פטר חמור, וקדושת בכור בהמה טהורה. גם מצטווים ישראל על מצות עליה לרגל בשלש רגלים, ולהביא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי הכיתני זה שלש רגלים (כב כח) פירש רש"י, רמז לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה. וצריך ביאור מדוע רמזה לו דוקא מצוה זו יותר משאר המצוות שבתורה, ועי' בשפתי חכמים ובמפרשים שעמדו בזה. ויש לבאר דהנה לעיל (כא כא) פירש רש"י שבלעם קם בזריזות ויחבוש את אתונו, ואמר לו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יש להסתפק האם מצד החיוב לטהר את עצמו ברגל, חייב להטהר ג"כ מלהיות מחוסר כיפורים, כגון שכבר טבל והעריב שמשו והוא רק מחוסר כיפורים, האם מחוייב להביא את קרבן טהרתו קודם הרגל מדין "חייב אדם לטהר עצמו", או דמחוסר כיפורים אינו נחשב "טמא" לענין זה, כיון שהוא טהור לחולין למעשר...

תוכן העניינים: מקור מצות שמחה ברגלים חלקי מצות השמחה בענין חיוב נשים בשמחה החיוב לשמח בני ביתו חיוב שמחה באשה ובפטורים מן הראיה בענין שלמי שמחה זביחה בשעת שמחה ובדין ליל יו"ט ראשון בענין הקרבת שלמי שמחה ביו"ט האם חייב לטהר עצמו ברגל מלהיות מחוסר כיפורים בענין שמחה - עשה דרבים בענין שמחה בראש השנה

הקשה המנחת חינוך, שכמו שבסוכה לב"ש שצריך לשמה - מ"מ כל ל' יום מועיל סתמא, כי לומדים את ההלכות, א"כ גם בפסח נאמר שתוך ל' יום מסתמא המצות הם לשם פסח. ולכאורה כל הקושיא היא רק לשיטות שמספיק לשם שאר ימי פסח, אבל אם צריך לשם המצת מצווה - אין סתמא שזה לשם המצת מצוה, עי' בשו"ע הרב שזוהי מחלוקת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שלש רגלים תחוג לי בשנה (כג יד) בחגיגה ד: ילפינן מכאן שכל מי שאינו יכול לעלות ברגליו פטור ממצות ראיה, ומפרשינן כגון "מפנקי", ופירש רש״י שאינם יכולים ללכת בלא מנעל, ואין אדם נכנס להר הבית במנעלו, דכתיב מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי. והקשה המאירי חגיגה ב. הרי כאשר יגיע להר הבית...