שליחות | פורום אוצר התורה שליחות | פורום אוצר התורה

שליחות

  1. נ

    חנוכה הדלקה בע"ש על ידי שליח

    כתב השו"ע (תרעט) בערב שבת קודם מדליקין נר חנוכה ואח"כ נר שבת עיי"ש. א. וכתב המ"ב שאם הדליק נר שבת ולא קיבל שבת במחשבתו יכול להדליק אח"כ נר חנוכה, וזהו באיש המדליק אבל באשה המדלקת כיון שהמנהג שמסתמא מקבלת שבת בהדלקת הנר על כן לא תדליק שוב נר חנוכה אלא תאמר לאחר להדליק והוא יברך להדליק והיא תברך...
  2. נ

    חנוכה מדוע צריך שהמשלח יעמוד ליד השליח ומ"ש משליחות בתרומה

    במ"ב (סימן תרעה, ט) מתבאר שכאשר אדם שולח שליח להדליק נר חנוכה צריך המשלח לעמוד ליד השליח כאשר מברך עיי"ש. ולכאורה דרוש הסבר מדוע צריך שהמשלח יעמוד ליד השליח בעשיית הברכה ומאי שנא משליחות להפרשת תרומה.
  3. ג

    חיי שרה ברכת אירוסין ע"י שליח

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחותנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שונאיו (כד ס) בתוס' כתובות ז: כתבו דמהכא ילפינן ברכת אירוסין, והוסיפו שיש ללמוד מכאן שגם באשה המתקדשת על ידי שליח, צריכין לברך ברכת אירוסין, שהרי אליעזר שליח היה, ושוב כתבו התוס' דהוי אסמכתא בעלמא, דפשטיה...
  4. ה

    נח האם לעורב דין מלאך ?

    בפרשתן (ח', ז'): "וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ", וברש"י: "מוכן היה העורב לשליחות אחרת בעצירת גשמים בימי אליהו". וברש"י לא נתבאר שלכן לא רצה העורב לילך בשליחות נח, אמנם בזוהר חדש (נח לח:) מבואר, שלא רצה העורב לילך בשליחותו מפני שמתוקן הוא לשליחות אחרת - לפרנס את אליהו...
  5. מ

    כח המשלח וכח המת

    לאחרונה שמעתי מפי א' ענק שבענקים בשיעור על נכסי המת (בתוס' ריש ב''ב) ובדבריו גבי יתמי וכחן דיתמי, האדיר את כוחן עד כדי שהם כפיו של אביהם המת והשווה זאת לשליחות. וראיתי לשאול את הרה''ג שליט''א בבית המדרש דאוצר התורה, אם אכן יש לדמות מלתא למלתא ובמה. דהרי וודאי כשמת המשלח בטלה השליחות. והדבר צריך...
  6. מ

    בבא מציעא שליחות לנכרי בתרומה ובשאר מילי

    בגמ' ב''מ עא אשמח להסבר בסברות מחלוקתם דשני האופנים בהא דבר אשי בדותא.
  7. מ

    בבא בתרא שליחות בקנין משיכה.

    ידוע מה שהקשה הגר"ש רוזובסקי זצ"ל איך יתכן שליחות בקנין משיכה והלא צריך הכנסה לרשות, ויש לפלפל בזה.
  8. ג

    מטות בעניין תנאי שאפשר לקיימו על ידי שליח

    בכתובות (עד, א) מבואר בגמ' שלומדים דיני תנאים מבני גד ובני ראובן, ולכן צריך שיהיה איתיה בשליחות [ומשא"כ חליצה א"א לעשותה בתנאי], ורש"י מפרש, שהכוונה שלנתינת הארץ משה שלח את יהושע. אכן השטמ"ק הביא בשם רש"י מהדו"ק כעי"ז, ומוסיף שאם בני גד ובני ראובן היו שולחים את שליחיהם לארץ ישראל – היה מתקיים...
  9. מ

    קידושין האם המשלח עובר משום לפנ"ע על עבירתו של השליח?

    האם המשלח עובר משום לפנ"ע על עבירתו של השליח? שהרי לפי סברת דברי הרב ודברי התלמיד איננו צריך לעבור ויעוי' רש"י שבת ק"נ במשנה שהאומר לחבירו בשבת שכור לי פועלים הרי הוא מכשילו בלפנ"ע על ממצוא חפצך, ולכאו' אי יש לפנ"ע אז הוא גם שליח ואי אינו שליח אז גם לפנ"ע אין כאן אולי זה נידון מפורש לא הספקתי...
  10. מ

    קטן

    קטן בכל שנה להגיע התקופה בה זוכים מידי יום המצוות ספיה''ע מתעורר משתברים מחדש קולמוסים על אותו מעמדו של הקטן ובזה נערתי חוצני להביא דברים המתבררים עם העיון בדיני הקטן הרבים שיהיו ערוכים בפני הלומד ולאחר העיון בכל דין פרטי על פי גדריו הוא תעלה בע''ה דמותו של קטן והגדרתה הכללית. הקטן אין בו דעת...
  11. י

    נאמנות שליח לקבלה גבי אמירת בפני נכתב ובפני נחתם:

    נאמנות שליח לקבלה גבי אמירת בפני נכתב ובפני נחתם: מקורות: המקור הראשון הוא מרש"י שמשמע מלשונו דדווקא שליח להולכה אומר בפני נכתב ובפני נחתם אבל שליח לקבלה (שהאשה מתגרשת בו בשעה שהשליח מקבל את הגט מהבעל. ויכול השליח לקרוע את הגט טרם בא הגט ליד האשה)אינו אומר המקור השני הוא ממחלוקת הרמב"ם והראב"ד...
  12. א

    בדין מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה

    בדין מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה (ב"מ ח.) א. ב"מ ח. אמר רמב"ח זאת אומרת המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו דאי ס"ד לא קנה חבירו תיעשה זו כמי שמונחת ע"ג קרקע וזו כמי שמונחת ע"ג קרקע ולא יקנה לא זה ולא זה וכו' אמר רבא לעולם אימא לך המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו והכא היינו טעמא מיגו דזכי לנפשיה...
  13. צ

    קידושין הערה בענין אין שליח לדבר עבירה

    האם הכלל ש"אין שליח לדבר עבירה נאמר רק בזמן שהעבירה היא גם על השליח וגם על המשלח או שגם אם רק המשלח עובר איסור והשליח לא עובר איסור נאמר הכלל ש"אין שליח לדבר עבירה"?
  14. מ

    'אינו בתורת'

    מי מהרבנים יוכל לבאר בבקשה מהו 'אינו בתורת'?
  15. ד

    קידושין אין שליח לדבר עבירה אליבא דהסמ"ע

    הנה קיי"ל "אין שליח לדבר עבירה" [קידושין מב: ועוד] והטעם מבואר בגמ' משום שאומרים דברי הרב דברי התלמיד דברי מי שומעין. ובי' בזה הסמ"ע [סי' קפב ב] דיכול המשלח לומר הייתי סבור שלא ישמע לי, ולולא זה יש שליח לדבר עבירה. וצ"ע מדוע לא ישמע לו, והרי עד כמה שיש שלד"ע, רק המשלח יעבור על העבירה ולא השליח...
חזור
חלק עליון
למעלה