שם המפורש

שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר בספר תפארת יהונתן לר' יונתן אייבשיץ ז"ל מבאר שכיון שהיה אז יו"ט היה אסור לצאת חוץ לתחום, ולכן אמר שבו לכם פה עם החמור, ואברהם ויצחק הזכירו שם המפורש וקפצו עד הר המוריה. יש לעיין והלוא נסתפקו בעירובין (מג.) אם יש תחומין למעלה מעשרה ואמרו כגון בקפיצה, וברש"י בשם...

כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ בידך נתתי אתו ר"ת אבן, מרמז מה שאי' במדרש רבה שעוג זרק אבן על ישראל ומשה זרק עליו אבן קטן והזכיר עליו שם המפורש ונעצר האבן עיי"ש. וזהו בידך באבן שבידך.

כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם. אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן בש"ך על התורה (גימטריאות): ככל אשר צוה ה' וסמיך אחרי הכותו, שהכהו בשם ה'. מקורו בתרגום יונתן חקת וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב, וּמְחוֹהִי יִשְרָאֵל בִּשְׁמָתָא דַיְיָ דְקַטְלָא כְּפִתְגַם דְחָרֶב...

פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אי' בזוה"ק פינחס ראה אות מ' של מות טסה מעל ראשי בני ישראל, הזכיר עליה שם המפורש והורידה למטה וצירפה עם שמו פינחס, ונעשה רֹמַח, עיי"ש. מעל בני ישראל אותיות מ' על בני ישראל. ואפשר זהו ויקח רֹמַח בידו...

וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב בתרגום יונתן: וּמְחוֹהִי יִשְרָאֵל בִּשְׁמָתָא דַיְיָ דְקַטְלָא כְּפִתְגַם דְחָרֶב ובפי' יונתן: שְׁמָתָא דַיְיָ, דייק מלְפִי חָרֶב. גם מסתמא לא תפסו אומנות עשו בידם, ואין כחנו אלא בפי חרב בשם מפורש. דהיינו שהרגו את סיחון בשם המפורש. ונפלאתי לראות שכתב שם...

אלמנה וגרושה לא יקח. הקשה רבינו יהודה החסיד מ"ט כהן גדול אסור באלמנה וכהן הדיוט מותר בה, ותירץ דאמרינן פ' עשרה יוחסין דאין מוסרין שם המפורש אלא לצנועין שבהם, וכ"ג אומר אותו ביה"כ כדאמרינן ביומא, ושמא ישא עיניו באשת איש שיראה אותה יפה, ויזכיר ה' על בעלה ויהרוג אותו. (פני דוד אמור מנמוקי רבי ישעיה)

שבמדרשים מצאתי דבמטה משה היה חקוק ע' שמות למשל פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ג - זכור ומאידך ידוע ששם המפורש הוא שם בן ע"ב שמות כידוע מרש"י ותוס' בסוכה ועוד רבים ?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': במושב זקנים ובתוס' השלם (ב, יד) הקשו כיצד משה הרג את המצרי בשם המפורש? והרי בגמ' בברכות ז' א' מסופר שריב"ל רצה לקלל את המין שציער אותו, בשעה שה' כועס; ואז נמנם, ואמר שרואים משמים שלאו אורח ארעא לעשות כן, כי כתוב "גם ענוש לצדיק לא טוב". ויש בזה מספר תירוצים: א. המושב זקנים...