שמאי

מצינו בברכות פ"א מ"ג מעשה דרבי טרפון שהחמיר כדברי ב"ש ואמר לו "כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל". ובביצה פרק ג' מ"ו אי': "שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַחְמִיר כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי: אֵין טוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת. וְאֵין זוֹקְפִין אֶת הַמְּנוֹרָה...

וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה בש"ך על התורה * (בגימטריאות): שבת הארץ להם לאכלה ראשי תיבות בגימטריא שס"ה, רמז שלא יאכל אדם כל ימות השנה אלא משל שבת, כמו שהיה עושה שמאי, וכן מזון כל השבוע הוא מן שבת, לזה מונין אחד בשבת שני בשבת וכו'. לאכלה עם האותיות בגימטריא מלאך, רמז שנעשה הישראלי...