שמן

על איזה שמן צריך לברך ברכה מיוחדת? יתכן שיש עוד תשובות, אך לפיתרון יחשב רק מה שהתכוונתי אליו.

קידש על יין ונשפך או קידש על יין והתברר שהוא מים א. כאמור בפתיחה, הראיה הראשונה שהביא כף החיים לנדון הדלקת נר חנוכה, היא מדיני קידוש בשבת. בשו"ע (או"ח סימן רעא סע' טו) נפסק: "קידש וקודם שטעם הפסיק בדיבור, חוזר ומברך בורא פרי הגפן ואין צריך לחזור ולקדש. והוא הדין אם נשפך הכוס קודם שיטעום ממנו...

בשו"ת שבט הקהתי (ח"ג סי' ר"ו) הביא, נוהגים ליתן מים קודם נתינת השמן, והוא בכדי שיצוף השמן ע"ג המים. הוא עפ"י מש"כ בבעל הטורים (בראשית כ"ו צ"ב) שגזרו היוונים שלא יטבלו בנות ישראל ליטהר, ונעשה נס דנזמן לכ"א מקוה. וזכר לזה עושים כהנ"ל.

ידועים הדברים בשם הגר"ח ששמן שנעשה ע"י נס אינו מוגדר שמן וע"פ זה תי' את קו' הב"י שהנס לא היה שהתרבה השמן אלא באיכותו שדלק למשך זמן רב יותר (כך ע"פ ר' ברוך בער), ומאידך הגר"ח הכחיש את הדברים, וברצוני לשאול את חברי הפורום האם יש למישהו מבאי הפורום הזה מידע ומקור בענין דעתו של הגר"ח בהנ"ל?

ראיתי בפוסקים שהעלו מתרי טעמי דיש להדליק נ"ח ממין אחד או שמן או שעוה. טעם אחד שלא יאמרו שני אנשים הדליקו ב. משום הדור מצוה. ולפ"ז יל"ע לדינא היכן שיש לאדם נרות שעוה עבור הדלקת כל הנרות, ויש לו שמן בכמות שאינה מספקת להדלקת כל הנרות, האם יש עדיפות להדליק כל הנרות בשעוה או שידליק מקצת מן השמן ושאר...

חנוכה רמיז לשמן דנגיד ואתי מלעילא, ופורים ליין המשומר בענביו. [מגיד מישרים פ' מקץ] מי שיוכל להרחיב בענין השמן הסודי הנ"ל תבוא עליו ברכה

בשולחן ערוך קנד יב כ׳ עכבר שנמצא בשמן של בית הכנסת, אם הוא מאוס אסור להדליקו בבית הכנסת. וכ׳ שם המשנה ברורה בשם הפ״מ שמצדד שה״ה בנר חנוכה ויש לדון בנרות שלנו שמטפטף שעוה או שיש חתיכות שרופות מהפתילות אם נחשב למאוס

האם יש מקום/מקור להידור להדליק בשמן זית מזיתי ארץ ישראל?

המתחמם לאור נרות החנוכה או שאור הנרות מרגיעו, האם נחשב הנאה האסורה? לגבי הנאה מחום הנרות שעומד לידם ומתחמם לאורם, דעת הגר"ש וואזנר (פסקי שמועות חנוכה עמוד קי"ב בשם הגרי"א דינר) שגם הנאה כזאת אסורה, שחז"ל אסרו כל סוגי ההנאות מעצם נר החנוכה, ולא דווקא הנאת האור, וחום נחשב הנאה המגיעה מעצם שלהבת...