כתב המשנ"ב (סי' קיד סק"ב) בשם דרך החיים שאם אמר "מוריד הגשם" במעריב של שמיני עצרת, יצא. ויש להסתפק מה הדין אם התפלל מעריב מבעוד יום, האם נימא שמשתייך כבר לשמיני עצרת, וכן הכריעו כמה חכמים, או שנימא שכיון שכעת אין זה סימן ברכה, שהרי חייבים לשבת בסוכה [גם מי שכבר התפלל, כדהכריעו הפוסקים החולקים על...
מבו' בכמה פוסקים -ט"ז תרסח- שמי שקיבל ע"ע תוי"ט של שמ"ע אינו חייב בסוכה,
ויש לעיין טובא איך יכול להיות תוספת לבטל מהיום הקודם
ואטו בשבת שהיא עריו"ט מי שירצה לעשות מלאכת אוכ"נ יוכל לקבל ע"ע יו"ט ויכל לעשות מלאכה ומאי שנא
כתב השו"ע (סימן תרסו - דיני סוכה ביום השביעי) וזה לשונו:
אע"פ שגמר מלאכול ביום השביעי שחרית, לא יסתור סוכתו אבל מוציא הוא את הכלים ממנה מן המנחה ולמעלה, ומתקן את הבית לכבוד י"ט האחרון; ואם אין לו לפנות כליו ורוצה לאכול בה בשמיני, צריך לפחות בה מקום ארבעה על ארבעה לעשות היכר שהוא יושב בה שלא לשם...
הסתפקתי היום באדם שישב בשמיני עצרת בסוכה וע"ו האם בכה"ג עובר על בל תוסיף.
ובפשטות תלוי הדבר במחלוקת הראשונים אם יושב בסוכה וע"ו אינו יוצא יד"ח מהתורה או מדרבנן, ולשיטת הרי"ף (ד. מדפי הרי"ף) דסוכה ו' על ו' כשרה מהתורה ורבנן הוא שפסלוה, אם כן יש מקום לומר דעובר על בל תוסיף. ואילו לשיטת הראשונים...
הטעם שאין נפילת אפיים לאחר סוכות
האם יש תשלומין לשמיני עצרת
מדוע הרא"ד מבוטשאטש חזר בו
א] וכן אחר הסוכות אנו נוהגים שלא ליפול על פנינו עד ב' חשון, ובתשובה חלק א"ח סימן נ"ז [1] כתבתי דמי שאמר דהטעם בימים אלו שאחר הסוכות שאין נופלין על פניהם הוא משום דיש לו תשלומין כל ז' כטעם ימים שאחר השבועות...
אולי אפשר לבאר ע"פ מה שהובא בפרשת במדבר מהלקט יושר ששבט דן כנגדו שמיני עצרת, שהוא בסוף חג האסיף
והנה שמיני עצרת עצמו בסנהדרין (יג, א) מבואר ברש"י שחג האסיף תקופת השנה צריך שמהתקופה החדשה יהיה בחול המועד, שאז אפשר לאסוף,
אכן חג האסיף הולך גם על זה, עי' בחגיגה (יח, א) חג האסיף - חג הבא בזמן...