מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגוש את רעהו ואת אחיו (טו ב)
בחידושי רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל הנדמ"ח על פרשת שופטים כתב לחדש, שהמלוה הלואה למלך והגיע זמן שמיטת כספים אינו משמט, והטעם כיון דקי"ל שאין דנין מלך, ממילא הוי הלואה שלא ניתנה להיתבע, וכמו הלואה...
במאמר הבא נבאר איך אנו מחשבים מתי חלה שנת השמיטה.
תחילת הנידון הוא בגמרא עבודה זרה דף ט: שם מובאת מימרא של רב הונא בריה דרב יהושע - וזה לשון הגמרא:
היינו שהגמרא מביאה חשבון שאפשר לחשב לבד ולגלות מתי חלה שנת השמיטה.
ומהו ביאור החשבון?
נחלקו בזה רש"י ותוס'.
שיטת רש"י
ונתחיל בביאור שיטת...
המנחת יצחק בדרשה כתב להוכיח מדברי רש"י שגלו שבעים שנה כנגד שבעים שמיטות ויובלות שביטלו -
ולכאורה לרבי שכשאין יובל אין שמיטה מן התורה, חלק מהשמיטות היו דרבנן,
וע"כ שגם על אי שמירת שמיטה דרבנן יש עונש גלות, עכ"ד.
וזה מתאים עם החזו"א שעל שמיטה דרבנן יש "וצויתי את ברכתי".
מיהו יל"ד [לא ראיתי כעת...
הסמ"ע (סי' סז סק"ב) כתב שאין ברכת "וצויתי את ברכתי" בשמיטה בזמן הזה, כיון שחיובה מדרבנן.
והחזו"א (שביעית סי' יח סק"ד) פליג, וס"ל דגם בזה"ז יש ברכה זו;
וכן מבואר לכאורה מתשובות המבי"ט (ח"ג סי' מה).
מיהו קודם לכן כתב החזו"א שאפשר שיגרום החטא לבטלה, וגם הברכה אינה אלא לכל ישראל, אבל היחיד יוכל...
כתב החיד"א שטעם השמיטה דוקא בשנה השביעית היא, לפי דברי הגמ' (ברכות לה, ב) "א"ל רבא לרבנן במטותא מינייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא" עיי"ש, ופרש"י שאז זמן הקציר ודריכת הגתות. נמצא שכל שנה בטלים מלימוד התורה שני חדשים, ובמשך שש שנים נמצא שבטלים מלימוד...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
יובל היא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה (כה יא)
הנה בשביעית מצינו דיש דין תוספת שביעית מלפניה, דבזמן הבית איכא תוספת שלשים יום קודם השמיטה מהלכה למשה מסיני, כמבואר במו"ק ד. עי"ש. ונסתפק רבינו הגר"ד לנדו שליט"א האם גם ביובל שייך...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל (כה ז)
בספר אור לציון שביעית פ"ב סי' י"ג כתב להסתפק, האם כשם שמאכל בהמה יש בו קדושת שביעית וכמבואר בשביעית פ"ז מ"א, כך גם במאכל דגים יש קדושת שביעית, או דיש לומר דכיון דילפינן מאכל בהמה מקרא ד"ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והיתה שבת הארץ לכם לאכלה (כה ו)
דנו האחרונים לגבי קדושת שביעית ודין הפקר של שביעית, איך הדין בדברים שהולכים בהם אחר לקיטה, כגון אתרוג למ"ד שהולכים בו אחר לקיטה, וכן ירקות שלכו"ע הולכים בהם אחר הלקיטה, ונמצא שאם נלקטו בשביעית יש בהם קדושת שביעית, אך אם נלקטו בשמינית אין...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך (כה ו)
פירש רש"י לפי שנאמר (שמות כג יא) ואכלו אביוני עמך, יכול יהיו אסורים באכילה לעשירים, תלמוד לומר לך ולעבדך ולאמתך. ובתורת כהנים מסיים, "אם כן למה נאמר ואכלו אביוני עמך, העניים אוכלים אחר הביעור ולא...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה, ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ (כה ג-ד)
בספר דרשות רז"ה כתב לדון, האם בעינן שש שנים שלימות של זריעה, או דגם מקצת שנה עולה למנין שמיטין, כגון כשנכנסו לארץ והיו שבע שחילקו ושבע שכיבשו, וכמו שהתחילו בניסן כך נסתיימו...
וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים
בראשונים כתבו על ענין הו' שיני"ן הללו.
ואפשר ע"פ מ"ש בשפ"א (תרמ"ג) בשם הזוה"ק בפרשה זו (קח.) ששמיטה בחי' תפילין של יד, ומינה כי יובל הוא בחינת תפילין של ראש שדרשו חז"ל עליו (ברכות ו.) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא...
וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'
ברש"י: לשם ה', כשם שנאמר בשבת בראשית.
אפשר לבאר בהקדים מ"ש הרב חיד"א ז"ל שענין השמיטה היא לפי שב' חודשים בטלים בכל שנה מתורה כמו שאמר רבא לתלמידיו במטותא מינייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא (ברכות לה:), ובמשך שש...
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי
ברש"י מה ענין שמיטה אצל הר סיני וגו'.
ואפשר שנרמז כאן בחינת "עולם שנה נפש", וסימנך משה, משה שמיטה הר סיני, דהיינו שמשה רבינו כולל כל נפשות ישראל, כמאמרם ז"ל (תיקו"ז תי' סט) איתפשטותא דמשה בכל דרא ונפשא. וזהו בבחינת "נפש". ושמיטה כוללת את השש שנים שקדמו...