שנה

פעם בעת עריכת הסדר בליל התקדש החג, כשהגיע הרה"ק רבי יואל מסאטמר זי"ע לפיסקא זו: "ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו", תמה ושאל: מהו "ועכשיו"? הוי ליה לבעל ההגדה לומר: "ואחר כך" קרבנו המקום לעבודתו"! אמנם כנראה מכוונים הדברים למה שכתבו חכמי האמת, כי כמו שביציאת מצרים נתקרב כל אחד מישראל, באיזה מצב שהיה...

מצאנו בקדשים, "חד למצוה וחד לעכב" ו"שנה עליו הכתוב לעכב". האם כלל זה מוכרח? או שיתכן ויש מקרים שדי בפסוק אחד אף לעיכובא? @קבוצה בקיאות בתלמוד בבלי

קטע קצר מהתוועדות הרבי בפורים תש"מ:

בכל הארבעים שנה במדבר קידשו החודש על פי חשבון ולא על פי ראיה הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה (יב, ב). יש לדקדק בתיבת 'החודש הזה', מה הדגשה יש כאן, ועיין ברש"י. ושמעתי לבאר בזה, לפי מה שכתב רבינו בחיי (כאן) בשם רבינו חננאל שבכל הארבעים שנה שהיו בני...

מה המקור למספר המדוייק הנ"ל?

בעקבות חגיגות שנה לפורום, נתעוררתי לחשוב, מה היא בעצם חגיגת השנה ל... הקמת הפורום.. פתיחת הישיבה/הכולל... פתיחת החנות... (יום נישואין...) וכו' וכו' האם יש בחגיגה זו רעיון או מסר כלשהו, או שזה רק סיבה למסיבה.. ואקט סימלי? חוות דעת הרבנים דפה?

האם היה מי שמלך יותר מ80 שנה של יוסף הצדיק?

הרב אברהם אהרן הכהן בורשטין ("הרב מטבריג", ט"ו בשבט ה'תרכ"ז – י"ט בכסלו ה'תרפ"ו; ינואר 1867 – דצמבר 1925) היה רב של כמה עיירות בליטא. בסוף חייו עלה לארץ ישראל ולמשך כתשעה חודשים שימש כראש ישיבת מרכז הרב במקביל לרב קוק, עד לפטירתו. ביוגרפיה נולד בקמניץ שבליטא לרב יהושע הכהן בלומנטל. בגיל ארבע...

בריש פרק חזקת הבתים, מבואר שחזקת קרקעות ג' שנים, ובגמ' מבואר [לדעת הולכי אושא] שכאשר דבר חוזר על עצמו ג' פעמים יש בכך הוכחה שאינו מקרה [וכמו שור המועד]. והנה, בהמשך המשנה 'אבל בשדה אילן כנס את תבואתו ומסק את זיתיו כנס את קייצו הרי אלו ג' שנים', והיינו שאין ענין דוקא בג' שנים, אלא הרעיון הוא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו (כו יב) פירש רש"י קבע זמן הביעור והוידוי בערב הפסח של שנה הרביעית, שנאמר (דברים יד כח) מקצה שלש שנים תוציא וגו', נאמר כאן מקץ ונאמר להלן לענין הקהל (שם לא י) מקץ שבע...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שמור את חדש האביב ועשית פסח לה' אלקיך (טז א) פירש רש"י שמכאן למדים שצריך לעבר את השנה, כדי שיהיה פסח בחודש האביב. והנה במה שבזמן הזה מתעברת השנה על פי החשבון, קשה איך חל העיבור לפי החשבון, והרי אין לנו בי"ד סמוכים שיעברו את השנים. והנה הראשונים כבר עמדו בזה, ונחלקו בביאור...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שמור את חדש האביב (טז א) פירש רש"י מקודם בואו שמור, שיהא ראוי לאביב להקריב בו את מנחת העומר, ואם לאו עבר את השנה. ובסנהדרין יא: איתא דאחד מן הדברים שמעברים עליהם הוא שזמן האביב לא בא, והביא רש"י שיש מפרשים דהיינו מפני שאם לא בא האביב אין ממה להביא את העומר, וזהו כפירושו...

האם זה כפשוטו?

לפני כל חג אנחנו שומעים שאי אפשר להיכנס לחג סתם כך בלי הכנה מוקדמת טוב נכנסנו לשיחה ובה דיבר המשגיח ארוכות על אלמלא בריתי יומם ולילה טוב אמרתי לעצמי זה מה שצריך בשביל להתכונן לחג רשמתי לעצמי בשביל לא לשכוח חלפה שנה והנה חג השבועות ושוב המשגיח אומר אי אפשר להיכנס בלי הכנה מוקדמת והנה אני נכנס...

בסוכה דף ט' ע"א [המשנה הראשונה במשניות] שנינו שלדעת ב"ש סוכה ישנה פסולה, ולב"ה כשרה; וביארה המשנה שסוכה ישנה היא סוכה שנעשתה קודם שלושים יום לפני סוכות, וזה אם עשה בסתמא, אבל אם עשאה לשם חג "אפילו מתחילת השנה" כשרה. בפשטות הכוונה מאחרי סוכות של שנה שעברה, וביחס לסוכות זו תחילת השנה, וקצת צ"ב...