שפלות הנפש

ברמב"ם מגילה ב י"ז כתב, "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשִׁלוח מנות לרעיו. שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים. שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים". וצריך להבין מה התחדש באלמנה הרי אם עשירה לכא' אין...

אמר ה'חזון איש' זצ"ל: מי שתמיד נעלב וכועס ומקפיד על כבודו, זהו סימן שהוא קטן. אנשים שיש להם קשר עם הקב"ה חושבים גדלות, וקטנות הכבוד אינו מפריע להם. הדאגה על כבודך ולעשות רושם טוב על אחרים, גורם לך לשפלות הנפש.