שרה אמינו

במדרש הגדול: מה ספד לה, הוי אחות והוי סוכנת. אולי רצה להזכיר זכותה שהסכימה שיאמר בכל מקום שילכו "אחותי היא", ולכן אמר הוי אחות. ואמר "הוי סוכנת" אולי רמז על הגלגול שלה באבישג השונמית שנקראת בהפטורה סוכנת. לשרה ולבכתה בגימטריא הוי אחות והוי סוכנת.

א] שרה אמינו קראה קריאת שמע, ומתה בהזכירה שם השם, שנאמר ותמת שרה בקרית ארבע דהיינו בקריאת שם בן ארבע, ונענשה על שאמרה ישפוט השם ביני וביניך [תיקוני זו"ח] ב] מדה כנגד מדה, לפי שכזבה שרה ע"י יצחק, דכתיב ותכחש שרה, לפיכך מתה ע"י יצחק. [ספר חסידים סי' רי"ז]

וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה במדרש הגדול: מפני מה מיחה הכתוב בשרה ולא מיחה באברהם שנאמר ויפל אברהם על פניו ויצחק, אלא ללמדך ששנים שעשו דבר שלא כהוגן, והיה אחד מהן גדול ואחד קטן, אין ממחין אלא בקטן והגדול מרגיש מאליו. לכאורה דרש זה אינו כשיטת רש"י שאברהם שמח ולא צחק. ואולי כיון שאמר "לו ישמעאל יחיה...

גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ בספר נפש חיים לר"ח פלאג'י (מערכת הז' אות א') מביא מאמר חז"ל בשם מורינו הרב הכהן הגדול בספר ידו בכל כתיבת יד: בזכות שאמרה שרה גרש את האמה ואת בנה זכו בניה שלא נראה זבוב בבית המטבחיים, עיי"ש מה שביאר. ואפשר לבאר בהקדים מה שכתב הרב המקובל ר' אברהם אזולאי בפי'...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני ה' מלדת (טז ב) ביבמות סד: איתא דשרה אמנו איילונית היתה. והקשו בספר עטרת צבי לרבי צבי הירש מהלברשטאט זצ"ל דרוש ט"ו וכן בפנים יפות בפרשתינו, אליבא דרבי יהודה ביבמות סא: דכהן אסור באיילונית משום דכל ביאה שאין בה פריצה הויא ביאת זנות, איך קיים...

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ אי' במדרש שנוסף לו היו"ד של שרה אמנו, הענין בזה לפי מה שאי' בזוה"ק שמשה שלח את המרגלים לראות היש בה עץ היינו עץ החיים שאם יש שם עץ יוכל משה להיכנס לארץ ישראל, ואי' בהיכל הברכה (פרשת בהעלותך בפסוק ויען יהושע) שמשה רבינו לרוב מעלתו לא אמר ברוך שם...

וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ במדרש שהקב"ה אמר לה. ובתרגום יונתן וְאָמַר מַלְאָכָא [ועי' רמב"ן]. הרי שנחלקו המדרש והתרגום מי אמר לה לא כי צחקת. ונראה שזה תלוי במחלוקת המפרשים האם מלאכי השרת יודעים מחשבות בני אדם או לאו [ראה תוס' שבת יב: (ד"ה שאין) ובגליון הש"ס שם, ובמשנת חכמים (המעלה הרביעית...