• עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת - היל"ת - על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן
  • אנחנו שמחים לבשר לחו"ר הפורום על תוספת חדשה ומרעננת לפורום - מערכת חידונים תורנית - לפרטים >>>>

שובבי"ם

  1. א

    שובבי"ם דברי חיזוק מהאדמו"ר מתולדות משה לימי השובבי"ם

    מספרים על גביר גדול שהגיע לרבו ושאל אותו: "כמה צדקה צריך אני לתת? מיליון דולרים או אולי שניים או שלושה מיליונים?"… השיב לו הרבי, שאחרי שהוא מתחיל להרגיש שכואב לתת את הסכום הזה, אז מתחילה המצווה. כל עוד זה לא כואב לו להוציא סכם כזה של כסף מהכיס, לא עשינו שום דבר. הרי הקב"ה לא חסר לו אוצרות כסף...
  2. א

    שובבי"ם דברי חיזוק ללימוד ברציפות בימי השובבי"ם

    את המעשה סיפר לי אברך יקר, שבדידו הווה: "היה זה בערב חנוכה השנה. אבי מורי נ"י גר בלונדון, הוא סבל מבעיות רפואיות שהיו כרוכות בכאבים חזקים, באופן שהיה מוכרח לעבור ניתוח בהקדם. הוא הלך לבית חולים 'רויאל לונדון הוספיטל' ארבע פעמים (!) כדי לקבוע תור, אבל בגלל הקורונה אמרו לו שיש תור רק בעוד שמונה...
  3. א

    שובבי"ם דברי חיזוק מהגר"א בידרמן לימי השובבי"ם

    מעשה שסיפר לי אחד מחשובי מבני החבורה , איש נבון ומשכיל הלומד מכל אדם, דרכים ונתיבות לעבודת הבורא. הלה שמע מאחד ממכריו שלפרנסתו הוא עובד באחד 'הבנקים' הגדולים בארץ, בבנק המיועד אך ורק לבעלי עסקים אדירים, כמו חברות גדולות מאד או בנקים, ומתוקף עבודתו עוברים תחת ידו דבר יום ביומו סכומים עצומים, והון...
  4. ימי השובבי"ם חלק ב' - מנהגים

    ימי השובבי"ם חלק ב' - מנהגים

    במאמר זה נסקור את המנהגים שהונהגו בתפוצות בית ישראל בימי השובבי"ם. מנהג א' - תענית: מנהג זה נחלק לשתי דרכים: א. להתענות בכל שנה מעוברת, בכל יום חמישי מפרשיות שובבי"ם ת"ת. מנהג זה הובא בלקט יושר (ונזכר במאמר הקודם בסדרה), וז"ל: וכך גם מובא במהלכות ומנהגי מהר"ש (אות תמ"ד), וזה לשונו: וכן...
  5. א

    שובבי"ם האם צריך להתענות בשובבי"ם?

    האם בדורותינו עלינו להתענות כפי המובא בספרי הקדמונים? "אמנם בספה"ק הובא בשם האר"י הק' שאחד מיסודות התשובה לתיקון החטאים בימי השובבי"ם, הוא ע"י הצומות והסיגופים, וכך היה נהוג לפנים מישראל בתקופת שובבי"ם – אולם בדורות האחרונים כבר הורו לנו גדולי החסידות זי"ע שלא טוב הדבר לפני המקום, מחמת חולשת...
  6. א

    שובבי"ם משל מהמהר"ם שפירא על התעניות בשובבי"ם

    מסופר משמו של הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל רבה של לובלין, שבמענה לתלמידיו שרצו להתענות בימי השובבי"ם היה משתמש במשל הידוע באחד שהלך ממקום למקום לקבץ מעות לצדקה, וכשהגיע למקומם של העניים, אמרו לו: אלינו אתה בא? לך אל העשירים! הוא הדין גם לענין התענית. הקיבה היא איבר עני שזקוקה כל היום שיתנו לה אוכל...
  7. א

    שובבי"ם עיקר תיקון השובבי"ם הוא בשבת

    מובא בספה"ק שעיקר תיקון שובבי"ם הוא בשבת. ע"כ צריך מאוד להיזהר להתנהג כראוי בקדושה בשבתות אלו, אשר הוא תיקון גדול לחטאים. וכן מובא מצדיקים, שהרהורי תשובה בזמן סעודות השבת בשבתות אלו, גבוהים יותר מהרהורי תשובה בשעת התפילה. צדיקים אף פירשו מה שאומרים בזמירות שבת "מעבור דרך וגבולים", היינו, שאם...
  8. א

    שובבי"ם איך לשמר את הדרגות שמשיגים בשובבי"ם לכל השנה

    "אחד הדברים הקשים בכל תקופה של התעוררות מיוחדת הוא, שלאחר שמסתיימת התקופה הק' שב האדם לדרכיו הרגילים חלילה. מהי העצה לדבר זה? "על כך פירש הרה"ק רבי יהושע מאוסטרובה זי"ע בעל ה'תולדות אדם' את מה שאומרים בהגדה של פסח בפיוט 'ויהי בחצי הלילה' – 'שומרים הפקד לעירך': 'עירך' הוא מלשון התעוררות. לפעמים...
  9. ח

    שובבי"ם מה הנוסח שאומרים בעת תיקון השובבי"ם?

    עבור הפודים את התענית בצדקה, ישנו נוסח תפילה מיוחד וקצר שאותו תיקן רבנו החיד"א (כמובא בספרו 'עבודת הקודש'), לאמירה בזמן הפרשת סכום פדיון התענית לצדקה. החיד"א תיקן תפילה זו, שבה 'כוונות' שונות לפי הקבלה, לאדם מסויים שבגלל חולשתו לא יכל להתענות בימים אלו ופנה אליו בשאלתו איך לתקן את נפשו. הורה לו...
  10. ח

    שובבי"ם האם גם נשים יכולות או צריכות לעשות את תיקון השובבי"ם?

    קיימים חילוקי דעות בין הפוסקים האחרונים אודות שייכותו של תיקון השובבי"ם לנשי ובנות ישראל. אמנם, עיקר הדיון הוא במה שנוגע לתעניות וסיגופים. ולעניין נתינת צדקה לזכותה לכפרת הנפש, יכול הדבר להוסיף ולהועיל אף לנשים. ואכן ישנם כמה מקורות מהם ניתן ללמוד שגם נשים יכולות לזכות בתיקון השובבי"ם. כך מובן...
  11. ח

    שובבי"ם האם צריך לצום בימי השובבי"ם? והאם ניתן באמצעות תענית דיבור?

    המנהג הקדום, אשר יסודתו בהררי קודש, הוא לערוך סדר תעניות של תשובה בימים אלו. בדורות הראשונים עודדו ונהגו להרבות בתעניות תשובה בכלל, וכך היה המנהג גם בשבועות אלו, ובאופנים שונים: היו שתיקנו לצום ארבעים יום רצופים, היום שצמו בימים שני וחמישי, והיו שצמו בימי חמישי בלבד. וישנם הנוהגים כך גם בימינו...
  12. ח

    מה המקור? מהו המקור למנהג השובבים?

    מקורו של המנהג קדום מאד. מוזכר לראשונה בקצרה בספר מנהגיו של המהר"ש מנוישטאט (נפטר בסביבות שנת ה'קע"ד, 1414). ובפירוט יותר בספר 'לקט יושר' (רבי יוסף יוזל אוסטרייכר, חי בסביבות ה'ק"פ-ה'רמ"ח, 1420-1488), שם מציין שמנהג הקהילות באוסטריה להתענות בשבועות אלו בשנה מעוברת בכל יום חמישי בשבוע (וכשחל יום...
  13. ח

    שובבי"ם מה זה שובבי"ם?

    מה זה שובבי"ם? 'שובבי"ם' (או 'ימי השובבי"ם') הוא כינוי לתקופה שנתית בת שישה שבועות, בהם קוראים את שש הפרשות הראשונות בספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים (ראשי-תיבות: שובבי"ם). מקובל כי תקופה זו בשנה מסוגלת לתיקוני תשובה. כמו כן, המילה 'שובבים' רומזת ללשון הפסוק (ירמיה ג, כב): "שובו...
  14. ח

    שובבי"ם תקופת השובבי"ם ותיקונם

    מאמר עמוק ממקורות חכמת הקבלה של הרב דוד אגמון על ההזדמנות וסגולתה של תקופה זו תקופה מסוגלת בכל שנה אנו שבים אל תקופה זו המסוגלת מאוד לתיקון “מעשי השובבות” שלנו, להתעלות בענייני קדושה, טהרה וצניעות. התקופה נקראת שובבי”ם על שם ראשי התיבות של פרשות התורה שקוראים בה – שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו...
  15. א

    שובבי"ם לקראת ימי השובבי"ם

    למי שמעונין לחזור על דיני הטהרה. אפשר לקבל את סדרת השיעורים של הג"ר אליהו דרייפוס שליט"א שנמסרו באיצקוביץ. השיעורים תמציתיים וברורים, ומאפשרים להבין את ההלכות גם למי שלא למד את הסוגיות בכולל. כמו"כ יכולה להיות תועלת רבה גם למגידי שיעור להכנה ומסירת שיעורים בהלכות אלו (השיעורים ניתנים בקובץ וורד...
  16. א

    נטיות ומשיכות אצל מתבגרים

    לפני יומיים ובעקבות ימי השובבי"ם כתבתי מאמר קצר אבל עקרוני בנושא זה ואני משתף אתכם בו לתועלת בני הישיבות היקרים המסולאים בפז, שאני חש עבורם - עבד לעבדי ה'. הוא נכתב באופן שיובן למי שצריך להבין, וניתן כמובן להתכתב איתי כאן. יש לי עוד דברים בזה, ואולי גם באריכות יותר, אבל זה העיקרון. משיכות ונטיות...
  17. א

    שובבי"ם ימי השובבי"ם - תכליתם

    ימי השובבי"ם הם תקופה של מספר שבועות, אשר על פי תורת הסוד ראוי לתקן בהם פגמים רוחניים, בעיקר בתחומים של שמירת העיניים, שמירת הברית וכדומה. מדובר בשישה שבועות שבהם קוראים את פרשות השבוע: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים. בשנה מעוברת מוסיפים שני שבועות נוספים: תרומה ותצווה, ואז נקראים שבועות...
חזור
חלק עליון