שוגג

אם טעם התראה כדי לברר שהוא מזיד: לכאורה נחלקו בזה ר' יוסי ב"ר יהודה ורבנן, דלריבר"י חבר א"צ התראה כי אף בלי התראה הוא מזיד ודאי, ורבנן מצריכים התראה אף לחבר (סנהדרין ח:). אמנם ברמב"ם (אסו"ב א, ג) כתב דהתראה בשביל להבחין בין שוגג למזיד[1] אף שפסק כדעת רבנן, וכן משמע בתוס' בפסחים סג: ד"ה התראת...

כן הוא בתוספתא ירו' ובגי' הנכונה ברמב"ם ספ"ז ממע"ש (לפי הראב"ד והכס"מ), וצ"ב מה יש יוצא דופן הכא בשונה מכל העבירות שלא שמענו כזו הגדרה. ועוד קצת צ"ב מה זה לשון יצעק לשמים שהיא בד"כ על תפילה (שאין לה זיקה השתא להכא), ולא על תשובה.

אימתי באיסור תורה - המזיד קל מהשוגג? [אין הכוונה לחיוב גלות או קרבן - ששם המזיד חמור יותר, אלא שאין לו כפרה בגלות או קרבן]

דברי השו"ע ע"ז סי' פט' ס' א', "ונמשך זמנה עד סוף ארבע שעות שהוא שליש היום ואם טעה או עבר והתפלל אחר ארבע שעות עד חצות אף על פי שאין לו שכר תפילה בזמנה, שכר תפילה מיהא איכא" מבואר פה שלא עבר איסור וכו', הבעיה היחידה היא שתפילה בזמנה הוא לא קיים אבל תפילת שחרית הוא כן התפלל. יצוין שהמשנ"ב כתב...

ישנו נושא רחב מאוד ויסודי מאוד "מזיק בשוגג" שמבואר בריש ב"ק שחייב, וכבר דנו בזה דמבואר דמזיק שאני בזה ממעשי איסורים וכדו' שחסר באשמה של הפעולה ויש בזה רייד רציני אמרתי לפתוח ענין זה באשכול נפרד למען יסתדרו הדברים וירבה הבושם והיין.

כך אומרים בוידוי יום כיפור וצ"ב שבלא יודעים זה בכלל שוגג?