שופר | פורום אוצר התורה שופר | פורום אוצר התורה

שופר

  1. נ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע אכילת גזל בסוכה עפ"י יסוד הגר"ח הלוי

    יל"ע מה הדין אדם שאכל פת גזול בסוכה האם מקיים בכך מצווה וכן האם מברך לישב בסוכה. ושורש הספק די"ל אע"ג דקי"ל דאין מברך על דבר גזול משום בוצע נאץ ברך ה', אמנם באכילה בסוכה שהאכילה היא רק הית"י לקיים מצוותו - לעשות ישיבה ע"י אכילה, ממילא עצם קיום מצוות הישיבה בסוכה אינה עניין לפת הגזול שאינו אלא...
  2. מ

    שופר של עולה ושלמים ומצוות ל"ל נתנו

    שופר של עולה ושלמים (ר"ה כח.) ומצות לאו להנות נתנו בגמ' ר"ה כח. רב יהודה אומר שמי שתקע - ומבארים תוס' שהכוונה בשוגג, בשופר של עולה יצא יד"ח - כי יש בה מעילה ויצא לחולין, אך בשלמים היות ואין בהם מעילה ולא יוצאים לחולין אם תקע, הרי שהוא נהנה בכך מן ההקדש ולכן לא יוצא יד"ח. רבא מקשה עליו שהרי גם...
  3. ג

    ראש השנה שופר אם הוא עצמו חפצא דמצוה

    ידועה החקירה האם השופר נקרא חפץ שבו עצמו מתקיימת המצוה או שהוא רק אפשרות לפעולת התקיעה והשמיעה. והנה הרמ"א (סי' תקפו ס"ג) כתב שיש דין דיחוי בשופר, דהיינו שאם היה שופר של ע"ז שלשיטה אחת כשר רק אחרי שהתבטל צריך שיתבטל דוקא מערב יו"ט. אמנם בישועות יעקב מובא תשובה מהנתיבות המשפט ונדפס בתשו' ר' יעקב...
  4. מ

    ראש השנה המצווה שמיעה או תקיעה?

    בהמשך למאמר הנפלא הזה...
  5. י

    ראש השנה דרשות חז"ל על ענייני ראש השנה

    הקדמה ענין ראש השנה נכתב בתורה פעם אחת בלבד, בחומש ויקרא פרשת אמור (פרק כג), וגם שם נכתב בקצירת האומר ממש, ככתוב: {כג} חמישי וַיְדַבֵּ֥ר יי אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: {כד} דַּבֵּ֛ר אֶל-בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ שַׁבָּת֔וֹן זִכְר֥וֹן...
  6. שופר - לערבב השטן

    שופר - לערבב השטן

    א. בגמרא ראש השנה דף טז כ' למה תוקעין, רחמנא אמר תקעו, אלא למה מריעין, רחמנא אמר זכרון תרועה, אלא למה תוקעין ומריעין כשהן עומדים תוקעין ומריעין כשהן יושבים, כדי לערבב השטן. ובהמשך הגמ', כל שנה שאין מריעין לה בתחילתה מריעין לה בסופה, ועיי' בריטב"א דכ' דזה קאי על שנה שאין חוזרים ומריעים גם בישיבה...
  7. בגדר מצות השופר - אם המצוה היא בשמיעה או בתקיעה

    בגדר מצות השופר - אם המצוה היא בשמיעה או בתקיעה

    בגדר מצות השופר יש לחקור חקירה יסודית, ועמדו עליה גדולים ורבים, מהו גדר מצות השופר, האם מהות ויסוד המצוה היא שמיעת קול השופר, וכלשון הברכה שאנו מברכים – 'לשמוע קול שופר' (ולא לתקוע בשופר), או שעיקר המצוה היא לתקוע בשופר, ומה שיוצאים ידי חובה שאר השומעים הוא מדין 'שומע כעונה', דחשיב כאילו הם...
  8. ר

    ראש השנה שופר.

    הנה אחת המצוות אם לא המצווה הכי מדוברת בראש השנה היא "תקיעת שופר". והשאלה שפורצת, איך הגענו משלוש תקיעות למאה ועשר? האם עם ישראל כל השנים חטאו? התוקע לחולה האם צריך לתקוע לו מאה תקיעות?
  9. געגועים

    ראש השנה י"ב קולות כנגד י"ב ברכות שבתפלת שמונה עשרה

    בשפת אמת (ר"ה תרמ"ח-תרמ"ט): ראש השנה הוא יום תפלה, והשי"ת נתן לנו מצות השופר להעלות בו התפלות, לכן יש תקיעה לפניה ולאחריה (ר"ה לג:), הוא כמו שאיתא (ברכות לד.) בג' ראשונות כעבד שמסדר שבחו, ואחרונות כמקבל פרס והולך, ותרועה באמצע הוא בקשת צרכיו, ואיתא בגמרא (ר"ה לד.) אתקן רבי אבהו תשר"ת תש"ת תר"ת...
  10. געגועים

    נצבים שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה ר"ת שופר

    שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה אי' ר"ת שופר, שהשופר מעורר את הנקודה הפנימית והשורש. שרש פרה ראש ולענה ס"ת שֶׂה שֶׂה, מרמז למנהג לאכול בראש השנה ראש של כבש, להפוך מראש ולענה לראש כבש, שהוא סמל להכנעה ושפלות לבורא עולם.
  11. י

    גדולי ישראל תקיעת שופר

  12. ה

    כללי הנאה משחיטת ישמעאלים - בשופר ובסת"ם

    מצורף בזה
  13. ה

    כשרות בשופרות

  14. תקיעה בעת צרה

    תקיעה בעת צרה

    כיצד נהגו הגאונים לתקוע בתעניות בשופר??? >>> מדוע לא תוקעים בזמן הזה בעת צרה??? >>> האם המצוה לתקוע דוקא בחצוצרות שהיו במקדש??? >>> האם יש כהנים מיחסים בזמן הזה??? >>> מה הדין בכהן שנטל ידים לרבינו תם??? >>> האם מצות תקיעה בעת צרה כדין תקיעה ביובל??? >>> האם בכל עת צרה או רק בגוג ומגוג??? >>>...
  15. פ

    לקבל שכר על המצוות - מה אני בחנם

    מה האיסור לקבל שכר על מצוות??? >>> האם הדיין חייב להחזיר שכרו??? >>> כמה נקרא שכר בטלה??? >>> האם אפשר לקבל שכר על גיטין וקידושין??? >>> איך מותר לקבור בשכר??? >>> האם אפשר לשלם על תקיעת שופר??? >>> האם מותר לקבל שכר על לימוד תורה??? >>> מה כבוד התורה ומהו כתרה של תורה??? >>> מדוע נתנה תורה...
  16. געגועים

    חגיגה וילון אינו משמש כלום/ יתקע בשופר גדול/ ממה יהיה עשוי השופר?

    ריש לקיש אמר שבעה [רקיעים הן], ואלו הן: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות, וילון אינו משמש כלום, אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש בכל יום מעשה בראשית [חגיגה יב:] נכנס שחרית. לתוך תיקו והאור נראה: ויוצא ערבית. מתיקו ומתפשט למטה מן האור והרי העולם חשוך וזהו חידושו של מעשה בראשית בכל...
חזור
חלק עליון