שותפות

עה"פ תקריבו את קרבנכם, כתב רש"י דמהא דכתיב תקריבו ילפי' שיכולים שני בנ"א להביא ביחד קרבן עולה בשותפות, ומהא דכתיב את קרבנכם דרשי' שהיא באה נדבת צבור והיא עולת קיץ המזבח הבאה מן המותרות, וצ"ב החילוק ביניהם, ומדוע מכך שיכולים להביא עולה בשותפות לא ילפי' נמי שהיא באה נדבת ציבור.

מבואר בגמ' (בכתובות פרק מי שהיה נשוי) ששותפים שלוו מצי אחד מן השותפים לתבוע גם חלק השותף השני, ולכאו' צ"ב אמאי חשיב בע"ד לתבוע, ובכדי ליישב ד"ז צריך להבין היטב גדר השותפות, ואשמח אם גאוני הפורום שליט"א יעזרו לי בענין