יש לחקור
האם צריך שינת קבע דהיינו מיטה או חצי שעה או שניהם?
או שזה דין בעד דלא ידע וממילא די בשינה כל דהו?
והאם ניים ולא ניים תיר ולא תיר דקרו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא הוי עד דלא ידע שהרי עני? או שהיות ולא יודע לענות סברא הרי עונה גם לא נכון?
"לבני הישיבה היקרים הע"י ימי הפורים ימים קדושים הם של קבלת התורה באהבה וברצון, וזכות מיוחדת זוכים בני הישיבה לקבוע סדר לימוד תורה כמה שעות ברציפות בליל פורים בישיבה הק', ואמנם מחזה מרהיב הוא לראות את היכל הישיבה בליל הפורים מלא עד אפס מקום, ובני הישיבה עוסקים בתורה בדבוק חברים, אשרי עין ראתה...
הביטוי "שיכור כלוט" איננו רק פתגם עממי, אלא גם מושג הלכתי שמקורו בדברי חז"ל (עירובין סה.) ובפוסקים.
אך מתעוררת השאלה, מדוע דווקא לוט נעשה לסמל השכרות, ולא נח, שהוא הראשון שמצינו בתורה שנשתכר?
נראה לבאר, כי בשונה משאר שיכורים שהשכרות גורמת להם לאיבוד שליטה זמנית על מעשיהם, אך עדיין נותר להם...
יש לעיין היכא שבגין סיבה שרק לא תהיה הפיל אדם ספר תורה בשמחת תורה, והיה שיכור, אי יש לחייבו או\ו לאשר ראו הס"ת על הרצפה:
הנה עיקר הדין להתענות כשנופל ספר תורה, הוא מהמג"א (סימן מ"ד סק"ה) שהביא מה'משפטי שמואל' שכתב קצת סמך למה שנהגו העולם להתענות כשנפלו תפילין על הארץ, וה"ה כשנפל ס"ת, עיין שם...