שיר

הנר שדולק לחוץ ומאיר, מצית את נרי מקרין הוא לפנים. כל רוח חולפת מעבירה לי סוד, לוחשת לנשמתי על טוהר וזוך. כל גץ זעיר שובר את הדממה, מאיר בתוכי מנגינה נשכחה. להבה מתפתלת בריקוד עקבי, מאירה במחשכים ממתינה לתקומתי. השלהבת עולה מתפרצת, מאיצה בכוחותיי מרוממת. על אף שבסוף ידעך לו הנר, אזכור למחר...

ציפור קטנה לחשה לי אייכה? ציפור קטנה רמזה לי מה לך לפסוח על שני הסעיפים ציפור קטנה דרבנה אותי עדיף ציפור אחת קטנה ביד ממאה על העץ ציפור קטנה שאלה אותי למה נטשטשה דרכך אנה ואנה ציפור קטנה הפצירה בי מתי תפסיק לחפש את עצמך ציפור קטנה הרביצה בי בנאדם מה לך נרדם. תפוס את עצמך בידיים. ציפור קטנה...

כל עץ את עליו משיר העלה נופל, זיכרון לא משאיר עוד תקופה הוא יחזור להיות עשיר רוח הסתיו מתנגנת כשיר התחדשות, זאת המילה האופפת כל דבר כהילה וזאת, אם תרצו, העילה שהשלכת עוטפת את העץ בצילה