שירת הים

בשירת הים נאמר (שמות טו, ט): "אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי". נשאלת השאלה: לשם מה צריך לכתוב בשירה מה פרעה, האויב, חשב בלבו לעשות לבני ישראל? בשירה צריך לכתוב איך נבקעו המים, איך בני ישראל עברו ביבשה, ואיך המצרים טבעו...

בילוקט שמעוני - כשאמרו שירה על הים התינוקות פרשו מדדי אמותיהם והעוללים פרשו מטבורן גדול נס האחרון יותר מהראשון שהתינוקות חזרו לדדיהן והעוללים לטבורן, ע"כ. והוא פלאי אחר דאמירת תינוק ועלל שירה הוא יוצר מגדר הטבע ואילו חזרתם למקומם הוא הטבע הרגיל. והנה ראתה שפחה על הים וכו', בקריעת ים סוף ישראל...

והיכן בספר? כמובן לא בחומש ובסידור... ספר הנמצא בכל ארון ספרים יהודי.

לא מצאתי הסבר במפרשים על החומש אבל ראיתי בזמנו שיחה של רבי גרשון אדלשטיין זצ"ל ער"פ תשע"ג שמבאר מדוע השתנה הלשון. וזה לשונו: הנה בפסוקי שירת הים יש להעיר שבתחילה כל הפסוקים כתובים בלשון נסתר, וכגון אשירה לד' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים – לא כתוב "גאית" אלא "גאה", ולא כתוב "רמית" אלא "רמה"...

התעוררתי השנה במה שנהוג בכמה קהילות לעשות מעמד קריאת שירת הים בשירה ורננה בחצות הלילה. ממה שכתב במשך חכמה להוציא מדעת התועים שחגים ומועדות ישראל נקבעו על שם מפלת האוייבים, ובתו"ד כותב לגבי שביעי של פסח וז"ל: והנה המצרים נטבעו בים סוף ביום ז' של פסח (סוטה יב) ואם היה אומר השי"ת שיעשו בשביעי מקרא...

ידועים דברי הגר"ח על הפסוק "ואני בחסדך בטחתי, יגל ליבי בישועתך, אשירה לה' גי גמל עלי. שמוכח שעל אף שהאדם בטוח בישועה שתהיה לו, ואף שמח בה! בכל זאת לשיר שירה אינו יכול עד שיוושע ממנה בפועל. ומצאנו שני מקומות שאמרו שירה עוד לפני הישועה, ולכאורה לא כדברי הגר"ח. א. בפסוק "מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמִן...

אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' "כל האומר שירת הים בכוונה נמחלים לו כל עוונותיו" אם כך מדוע אנחנו לא מיישמים זאת?! איפה נשמע שמלך אומר לך: "תשמע אם תרקוד עכשיו בשמחה אני מוותר לך על העונש" היש אדם שלא ישמח וירקוד?! אז מדוע איננו שמחים בכל בוקר? התשובה ברורה: כי איננו מבינים מה אנחנו...

לכתך אחרי במדבר האם הניחו תפילין במדבר? - שיטה שכמעט אינה ידועה! מי ימית את בני ישראל במדבר? המבלי אין קברים במצרים? - "התבדחות שנונה וחוש הומור" בענין השליו למה בשלו ואפו את המן? אל יצא איש ממקומו ביום השביעי וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל אַהֲרֹ֔ן אֱמֹ֗ר, מדוע משה לא אמר בעצמו? עם ישראל כורת ברית...

אם נאמר שצריך כסידרן - נפק"מ למי שאוחז שם, ואם לא צריך כסידרן - נפק"מ לכל אחד. אך בכ"א נראה שצריך לכוון לשם שנים מקרא, ואפי' אם מצוות דרבנן אינן צריכות כוונה - כאן, שמכוון למצווה אחרת, גרע טפי, כמש"כ הר"ן ר"ה י"א ב' מדפי הרי"ף.

כתב המג"א סוף סי' ס"ז שמי שאמר שירת הים - יצא ידי חובת זכירת יציאת מצרים של כל יום מדאורייתא. והרעק"א בשם חתנו החת"ס כתב שלא יצא, כיון שכתוב "למען תזכור את יום צאתך", שדווקא מה שארע ביציאת מצרים עצמה. והנה בנטעי גבריאל (פורים, חלק התשובות, סי' ה') כתב שהמג"א לשיטתו בסי' תרפ"ה שיוצאים יד"ח "זכור...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה׳ ויאמרו לאמר אשירה לה׳ כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים (טו א) בסוטה כז: דעת רבי נחמיה ששרתה רוח הקודש על כל ישראל ואמרו את השירה כאחד ברוח הקודש. והקשה מהרי״ט בדרשותיו (דרוש ראשון לפרשתינו), הרי קי״ל בסנהדרין פט. דאין שני נביאים...

כידוע כשאמרו ישראל שירה על הים, אמר הקב״ה מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? ולכאו' הרי הם היו רשעים "ובאבוד רשעים רינה" (משלי יא י) ועוד כתוב "מאה ושלש פרשיות אמר דוד, ולא אמר הללויה עד שראה במפלתן של רשעים" (ברכות ט)?

ישנו מנהג ידוע ומפורסם בכמה מקומות להתאסף בליל שש"פ בחצות הלילה ולומר שירת הים ביחד. מי הנהיג את המנהג הזה והיכן נוהגים כן?