ספק חמץ

נחלקו הפוסקים [עי' משנ"ב סימן תמ"ט] אי ספק חמץ שעבר עליו הפסח שרי באכילה. ובגמ' ד: חמצן של עוברי עבירה מותר לאחר הפסח מפני שהן מחליפין, ואמרי' שלא כתוב שאני אומר שהן מחליפין . ש"מ שלעניין עיקר הדין היה שרי אף מצד ספק , וי"ל.

בשו"ת חיים שאל (ח"ב סימן ל"ח אות פ"ה) הביא בשם דרך המלך שנסתפק במי שאוכל חמץ שעבר עליו הפסח ואינו מודע לכך שאכן הוי חשעעה"פ אין חבירו צריך להודיעו ולהפרישו דכיון שאינו אסור אלא משום קנס, אין איסור למי שאינו מודע כלל לאיסור, והוי כהיתר לגביה. והחיד"א שם דחה סברא זו ונקט דכיון שגזרו לאסור בין לו...