סתירה

ידוע ומפורסם לכל דברי הרמב״ם בריש הלכות חמץ ומצה אינו לוקה משום לא יראה ולא ימצא אלא א"כ קנה חמץ בפסח או חימצו כדי שיעשה בו מעשה. אבל אם היה לו חמץ קודם הפסח ובא הפסח ולא ביערו אלא הניחו ברשותו אף על פי שעבר על שני לאוין אינו לוקה מן התורה מפני שלא עשה בו מעשה. ומכין אותו מכת מרדות עכ״ל ויש...

בפרשת ויקהל (לו, לח) נאמר לגבי עמודי מסך פתח האוהל: "ואת עמודיו חמשה... וציפה ראשיהם וחשקיהם זהב...". מבואר שרק ראשי העמודים היו מצופים זהב. אולם בציווי בפרשת תרומה (כו, לז) נאמר: "ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אותם זהב...". משמע שהעמודים עצמם יהיו מצופים זהב, ולא רק ראשיהם. מה פשר סתירה זו?

בגמ המפורסמת ב״מ ח. מחלוקת רמב״ח ורבא אי המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו או לא קנה חבירו ולשיטת רבא אין אדם קונה לחבירו מציאה לולי שגם הוא קונה בה משהו (מגו דזכי וגו׳). ובגמ׳ נדרים לד: אי׳ אמר רבא היתה לפניו ככר של הפקר ואמר ככר זו הקדש נטלה לאוכלה מעל לפי כולה עכ״ל הגמ׳ וביאר הר״ן דאין זה באופן...

אלו' ברוב חסדך ענני באמת (תהלים סט) - ק"ק שהרי אלו' זה מידת הדין וחסדך רחמים, וגם אח"כ אמת זה תורה שהיא דין (ע"ז ד:)?! וכמו"כ ק' כי גבר עלינו חסדו (תהלים קיז) - גבר זה גבורה, וחסדו ההיפך?! וכעי"ז יש לשאול בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז ופתאום מחזירים אותנו לאטמוספירה ההיא שניסנו להתנתק...

בדף כט: בסוגיה של הוא לפדות ובנו לפדות, והאוקימתא של רבי ירמיה שמדובר בחמש בני חורין וחמש משועבדים לשון רשי: ככתובה בשטר דמיא - ובפדיון עצמו היה מחוייב קודם ששיעבד קרקעותיו ויטרוף את הלקוחות הילכך בחמש בני חרי דאיכא פריק לבריה דאין זה אונאה שהרי מצות בנו עליו יותר ממצותו: בכל הגמרות המבוארות...

אפשר ליישב הסתירה בשאלתות דרב אחאי (וישלח שאילתא כ"ו- כ"ז): דההוא לוגא דאישתכח בהיכלא והוה ביה שעורא יומא חד ואדליקו מיניה תמניא יומי. ולא מצאו אלא לוג אחד שמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אפילו להדליק יום אחד ונעשה נס והדליקו ממנו ח' ימים, על פי מ"ש בשפתי צדיק (חנוכה אות נ"ג)...

א"ר רב שמואל בר נחמני..... אמרי נהרדעי, פעמים שנזקקין לנתבע תחילה, והיכי דמי דקא זילי נכסיה. לפי ה-וי"מ של תוספות דה"מ שאין נזקקין לא ייתכן שכך כי הרי אין ממתינין לחבלות! ואנא תנו ראיה לכל תרוץ ולא סתם כי אפשר לתרץ והרבה, אבל.. בלי ראיה!

בתוס' בר"ה ח' ב' ד"ה לתקופות: כתוב (במילים שלי כמובן) שהמולד של תשרי הראשון של שנת ב' שהיה ביום היבראו של אדה"ר שאדה"ר קידש את החודש ועשהו ר"ה. מ"מ המולד אז היה ביום ו' סוף שעה י''ד - שעה שלישית מהיום, והתוס' כתבו כשמדקדקים על מולד ניסן של תוהו - חצי שנה קודם המולד יוצא - המולד של ניסן של תוהו...

היכן מצינו דבר שיש בו מחלוקת הפוכה בב' סוגיות (שבא' פלוני אוחז כך ופלוני כך ובא' להיפך) והצליחו הראשונים ליישבו?

תעלומה בספר תהלים "אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם" - כך כותב דוד המלך בספר תהלים, ומיד עולה שאלה מעניינת: מדוע הוזכרה מכת ערוב לפני מכת כינים? הרי בסיפור יציאת מצרים, הסדר היה הפוך - קודם באה מכת כינים ורק אחריה מכת ערוב! משל נפלא מבית המדרש המגיד מדובנא, באומנות המשל המיוחדת...