סוטה | פורום אוצר התורה סוטה | פורום אוצר התורה

סוטה

  1. ג

    בלק מדוע לא בדקם כסוטות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': קח את ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש (כה ד) פירש רש"י בשם מדרש אגדה, השמש מודיע את החוטאים, הענן נקפל מכנגדו והחמה זורחת עליו. והקשה בספר לוית חן, מדוע כאן נבדקו על ידי שהענן היה נקלף מעליהם, ואילו בחטא העגל נבדקו כסוטות על ידי שהשקה אותם מהמים של העגל, ומדוע לא נבדקו...
  2. א

    שלח למה שלחו 24 מרגלים?

    בירושלמי סוטה (פ"ז ה"ה) נחלקו רבי עקיבא ורבי שמעון בפירוש הכתוב איש אחד איש אחד למטה ולדעת רבי שמעון מכל מטה נשלחו שני מרגלים ובסך הכל 24 מרגלים. צריך להבין מדוע לא היה די לשלוח איש אחד מכל שבט וכן מדוע התפרשו שמות מחציתם בלבד
  3. ג

    נשא האם הכהן היה מברך על השקאת הסוטה?

    שמעתי לדון האם הכהן היה מברך על השקאת הסוטה. וראיתי שהובא מהאבודרהם (בברכת המצות ומשפטיהם): וכן לא מברכינן על ד' מיתות ב"ד ולא על מלקות דקוב"ה חס על בריותיו כדדרשינן בכי קללת אלהים תלוי (דברים כא) א"ר מאיר מאי הלשון הזה אומרת קלני מראשי וכו' (סנהדרין פ"ו מ"ה) וכדדרשינן בלא קרב זה אל זה וכו'...
  4. ג

    נשא האם הסוטה הייתה מברכת על המים המאררים?

    שמעתי לדון האם הסוטה הייתה צריכה לברך על שתיית המים המאררים שהכל. טעמא דקרא כאן: שאלו אם הסוטה מברכת על שתיית המים, והנה ברכת הנהנין פשיטא שאין מברכת כיון שנותן דבר מר לתוך המים אינה נהנית, וברכת המצוה אם היא טמאה בודאי אינה מברכת שאין מברכין על העונש כמש"כ הראשונים על חייבי מיתת ב"ד, אלא אפי'...
  5. ג

    נשא גדר איסור סוטה לבעלה

    החזו"א (אהע"ז סי' קלב סק"ה) חקר בגדר איסור סוטה לבעלה; ועולה מדבריו שלשה צדדים: קנס [וכזאת היה נראה לכאורה במשנה בסוטה היא נתנה עינה במה שאינו שלה - שלה ניטל הימנה, כמו בנחש; אכן יתכן שזה כעין טעמא דקרא ולא גדר, ועי' רמב"ן ורבינו בחיי (סוף פר' יתרו) ובחינוך (מצוה צה) שלכל מצוה יש כמה וכמה...
  6. ג

    נשא ותתפלל על ה'

    אמר הבית הלוי (הובא בבני אמונים באיזה גליון) וכן מובא בשם ר' מאיר מפרמישלאן, לפרש דברי הפסוק בחנה "ותתפלל על ה'", שהכוונה שהרי כתוב בגמ' (ברכות לא, ב) שאמרה אם תפקדני בבן - מוטב, ואם לאו אלך ותסתתר בפני בעלי, ואי אתה עושה תורתך פלסתר, שכתוב "ונקתה ונזרעה זרע", אלא שאז היו מוחקים את שם ה', והיא...
  7. ג

    נשא סימנא מילתא בפרשה

    בנשא - יש ראשי תיבות של כמעט כל הנושאים שנמצאים בפרשה זו: ש - שילוח מחנות, סוטה [בתורה וברמב"ם זה בשי"ן שמאלית] נ - נזיר, נשיאות כפים, נשיאים, [בשני אלה זה גם כל אותיות השורש], נתינת תשלום שבועת הפיקדון וגזל הגר א - אמור להם [בנשיאות כפים].
  8. ג

    נשא האיך זכות תולה במים המרים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה (ה כז) בסוטה פ"ג מ"ד תנן, שאם היה לסוטה זכות, היא תולה לה עד שלש שנים. והקשה בספר קול יהודה קידושין כז: בשם הגאון רבי אברהם אב"ד אמסטרדם זצ"ל, הרי משביעין את הסוטה שלא נטמאה כמבואר במשנה סוטה...
  9. ג

    נשא בקו' מהרי"ט למה שותה ושונה לר"מ דאיכא גלגול על להבא

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואמרה האשה אמן אמן (ה כב) במשנה בסוטה יח: "על מה היא אומרת אמן אמן וכו', רבי מאיר אומר אמן שלא נטמאתי אמן שלא אטמא", היינו שהיא נשבעת גם על העתיד. ומבואר בגמ' שם שאם תיטמא אח"כ, המים מערערין אותה ובודקין אותה ב"וצבתה בטנה ונפלה ירכה". והקשה מהרי"ט בשו"ת סי' ק"ה ד"ה ומה...
  10. ג

    נשא בדיקת המים במעשה דב' אחיות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואמר הכהן לאשה יתן ה' אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך, בתת ה' את ירכך נופלת ואת בטנך צבה, ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפיל ירך (ה כא-כב) העירו המפרשים בשינוי הלשון, שמתחילה כתיב "ירכך" נופלת ו"בטנך" צבה, דהיינו ירכה ובטנה שלה, ואח"כ כתיב בסתמא לצבות "בטן" ולנפיל...
  11. ג

    נשא כוס ששתתה בו סוטה זו לא תשתה בו אחרת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואחר ישקה את האשה את המים (ה כו) בויקרא רבה פרשת אמור פרשה כ"ז סי' ג', תנא מפני מה סוטה אינה שותה בכוס של חברתה, שלא יאמרו בכוס זה שתת פלונית ומתה, על שום ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון. וכתב בהגהות הרש"ש שם, שלא נמצא דין זה בבבלי ובירושלמי. וגם הרמב"ם לא פסק דין...
  12. ג

    נשא שבועת סוטה האם חייבין עליה משום ביטוי

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה ואמר הכהן לאשה יתן ה' אותך לאלה ולשבועה (ה כא) בירושלמי שבועות פ"ח ה"ב, מסתפק רבי יוחנן האם על שבועת סוטה כשנשבעה לשקר, מלבד החיוב מצד דיני סוטה, יש עליה ג"כ חיוב מצד שבועת ביטוי, שהרי נשבעה לשקר, או לאו [ונפק"מ אם הזכות תלתה לה ולא מתה...
  13. ג

    נשא השקאת סוטה ממים שנתקדשו לניסוך המים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח הכהן מים קדושים בכלי חרש (ה יז) בספרי, "אין קדושים אלא שקידשו בכלי, ואלו הם, אלו מי כיור". ובפירוש הנצי"ב על הספרי כתב, דהוא הדין אם נתקדשו בשאר כלי שרת, כדאיתא בזבחים כא: דכל כלי השרת כשרים לקדש בהם מים לקידוש ידים ורגלים, וכ"כ במעשי למלך בית הבחירה פ"ג הי"ח...
  14. מ

    מניין המצוות

    מוני המצוות מקצוע מכובד בו עסקו גדולי אומתנו הוא מניין המצוות, במקרים רבים אף נקשר העיסוק בתחום מהותי זה בדברי ימי אלו שעסקו בו. תחום זה העסיק את רבותינו עוד בתקופת הגאונים בה כתב רבי סעדיה גאון את מניין המצוות שלו אשר נעשה להבהיר ונהיר אודות לר''י פערלא שאזניים עשה לתורתו. לאחריו היו רבים...
  15. מ

    מניין המצוות

    אשכול זה מיועד לדיון כללי על ה-מאמר מניין המצוות. אנא המשך את הדיון בדף המאמר.
  16. ב

    חידה בתלמוד וחז"ל דימוי בין השקאת סוטה לאכילת מצה

    בהשראת החידה הזו איזה ספק דומה מצאנו בגמרא שהסתפקו גם לגבי השקאת סוטה, וגם לגבי אכילת מצה, וגם לגבי בכור בהמה.
  17. געגועים

    חידה פסח הקשר בין סוטה לד' כוסות

    מה הקשר (בדרך רמז) בין 'סוטה' - לארבע כוסות?
חזור
חלק עליון