סיחון

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת ובורות חצובים אשר לא חצבת (ו יא) בחולין יז. אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב, שמן הכתוב "ובתים מלאים כל טוב" למדים שהותר להם לאכול כל מה שנמצא בבתים, ואפילו דברים טמאים כגון כתלי דחזירי. וכתב הרמב"ן במדבר ל"א כ"ג, שדוקא במלחמות כיבוש ארץ ישראל...

כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר בספר פני דוד להרב חיד"א ז"ל: שמעתי מהרב כמהר"ר חיים פיפאני זלה"ה משם הרב מהר"ר אהרן ששון זלה"ה בעל קונטריס הן ישלח, במשז"ל בילקוט נח כפתורים הם ננסין, ואמרו בבכורות ננס לא ישא ננסת שיוצא מהן אצבעי, ואמרו בחולין דף ס' שנקראו עוים שכל הרואה אותם אוחזתו עוית...

וב'למכסה עתיק' (פר' חוקת) מובא שלמדרש רבה מלחמת סיחון הייתה באלול, ומלחמת עוג הייתה בתשרי. ובאגדת אסתר איתא שהיו בכסליו וטבת. והנה תוס' (גיטין ס, ב ד"ה ופרשת) הביאו מחלוקת בבראשית רבה האם הלשון "אחר" הוא סמוך ו"אחרי" הוא מופלג, או להיפך "אחר" מופלג, ו"אחרי" סמוך [עיי"ש לגבי אחרי מות]. ולפי"ז...

המדרש מסיים את ענין סיחון ועוג עם הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך ויראו ממך", ופסוק זה נדרש (ברכות ו.) על תפילין שבראש, כי סיחון ועוג היו בקליפה כנגד תפילין של ראש ותפילין של יד.

במדרש רבה ועץ חיים תאוה באה זה מלחמת סיחון ועוג. אפשר הכוונה על פי המדרש שמלחמת עוג היה אחר סוכות, וזהו עץ חיים מרמז לד' מינים [וכמ"ש בבעל הטורים בפרשת אמור עץ חיים בגי' לולב], שבזכות הד' מינים נצחו את סיחון ועוג...

רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן במדרש רבה אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע לפי שלא נצטוו עכו"ם על השבת תאמר אם הם עושים אותה אתה נושא להם פנים, א"ל הקב"ה מן הדבר הזה אתה מתיירא חייך אפילו הם עושין כל מצות שבתורה אני מפילן בפניכם. משמע שעיקר הסיבה שהיה משה מתיירא מסיחון ועוג היה כי הם קיימו...

כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם. אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן בש"ך על התורה (גימטריאות): ככל אשר צוה ה' וסמיך אחרי הכותו, שהכהו בשם ה'. מקורו בתרגום יונתן חקת וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב, וּמְחוֹהִי יִשְרָאֵל בִּשְׁמָתָא דַיְיָ דְקַטְלָא כְּפִתְגַם דְחָרֶב...

וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב בתרגום יונתן: וּמְחוֹהִי יִשְרָאֵל בִּשְׁמָתָא דַיְיָ דְקַטְלָא כְּפִתְגַם דְחָרֶב ובפי' יונתן: שְׁמָתָא דַיְיָ, דייק מלְפִי חָרֶב. גם מסתמא לא תפסו אומנות עשו בידם, ואין כחנו אלא בפי חרב בשם מפורש. דהיינו שהרגו את סיחון בשם המפורש. ונפלאתי לראות שכתב שם...

הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ ברש"י סיחון ועוג. ומלחמת סיחון היה באלול ומלחמת עוג היה בתשרי אחר הרגל (במדב"ר יט, לב), כִסָּה אותיות סֻכָּה, אולי מרמז שזכות סוכה עמד להם לנצח את עין הארץ סיחון ועוג.