סיפור יצי''מ

כתב השו"ע (סימן תפא סעיף ב' ) "חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח וביציאת מצרים, ולספר בניסים ובנפלאות שעשה הקדוש ברוך הוא לאבותינו, עד שתחטפנו שינה", לכאורה אינו מובן האם זהו השיעור של המצוה או שמא מדין אונס, ואי נימא דהוי משום אונס צ"ע מאי שנא מכל המצוות דלא אמרינן בהו עד שתחטפנו שינה, וכי הנרדם קודם...

הרמב"ם בהלכות חמץ ומצה פ"ז ה"ב כתב וז"ל: אם היה הבן גדול וחכם מודיעו מה שאירע לנו במצרים ונסים שנעשו לנו ע"י משה רבינו הכל לפי דעתו של בן. וצ"ע מה המקור של הרמב"ם? ואולי באמת אין ענין במשה רבינו, אלא פשוט זה חלק מהסיפור. ולא רצה הרמב"ם להאריך ולכתוב עשר המכות וכו', לכן כתב כל הנסים שנעשו וכו'...

סיפור יצ"מ מצוות הסיפור התייחדה במה שנאמר בה "כל המרבה לספר ביצ"מ הרי זה משובח" ולא מצינו בשום מצווה חיובית, שאף אחר שכבר קיים המצווה עדין הריבוי במצווה משובח. וז"ל הרמב"ם בספר המצוות מצווה קנז, "שצונו לספר ביציאת מצרים בליל חמשה עשר מניסן בתחלת הלילה כפי צחות לשון המספר. וכל מי שיוסיף במאמר...

נתבאר במאמר הקודם שמ"ע של יצי"מ אינו שיתאמת ויתברר אצל האדם האמונה בהנסים האותו והמופתים שזכו להם ישראל ביצי"מ, אלא שתכלית כל זה הוא "עבדות", והחושב שהתכלית היא האמונה וזה אצלו המטרה והעיקר ותו לא מידי אין לו חלק באל' ישראל, שבאמת תכלית הכל הוא עבדות. (חבר מאמרים לרבינו ירוחם ממיר, דעת חכמה...

קי''ל דצריך לספר ביציאת מצרים 'עד שתחטפנו שינה' האם זו 'צורת' החיוב, או דזה הגבלה בחיוב דאם חטפתו שינה הרי הוא נפטר וכמובן דיש לומר בזה כמה וכמה נ''מ מה דעת חו''ר ביהמ''ד בגמרא ובסברא?