טעם

בפרשת החודש אנו אומרים בפיוט מוסף (מחיה, ד"ה לציון דרור): "החדש אשר ישועות בו מקיפות". יש לפרש זאת על פי דברי קדוש זקיני ב'בני יששכר' (מאמרי חדש ניסן מאמר א, סימן ג) על מה שאמרו רז"ל (ילקוט שמעוני תהלים, רמז תתמג): "מפני מה ישראל מתפללין ואינן נענין? מפני שאינם יודעים להתפלל בשם". היינו, שאינם...

בגמרא בב"ק צב. איתא "שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי אכיל טעים בהו טעמא דחמרא א"ל מאי האי א"ל ביני גופני קיימי אמר מכחשי בחמרא כולי האי למחר אייתי לי מקורייהו". משמע שתמרים יונקים מהגפנים, וזה מה שעושה בהם טעם יין, לכאורה דברים אלו לא מובנים במציאות (יש מצב שיש תסיסה בתמרים וזה גורם לטעם אלכהלי, אבל...

וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה' (ב, א). מי דרכו להתנדב מנחה, עני, אמר הקדוש ברוך הוא, מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו (רש"י). נבאר על פי מעשה, אשר סיפר הגה"ק בעל ה'דרכי תשובה' זיע"א. בסוף ימי הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק זיע"א כמעט שלא היה אוכל כלל. פעם אחת בא לפניו בנו הרה"ק רבי אלעזר...

ידוע טעם הירו' מגילה - כי מזוזה לא שייכת בשטים בספינות, לעומת תפילין שגם שם מניחים. ולכן התפילין קדושות יותר. וק"ק שהרי תפילין נשים לא יכולות להניח בדין, וזה לכא' חסרון יותר מהותי מאשר חסרון מציאות בחיוב למפרשי הימים. ויש לומר שבגלל שעם בפנ"ע הן (שבת סב.) לא חשיב "פגיעה" בערך התפילין כי זה לא...

מלבד הטעם של הגמרא שאם אין דעת הבדלה מנין ישנו טעם נוסף למה אומרים הבדלה בחונן הדעת. שהרי בשבת לא מתפללים י"ח ברכות ולכן צריך להבדיל לפני שמתחילים ברכות של יום חול. ולפי זה נשאלת השאלה למה מתחילים אתה חונן ורק בהמשך אומרים הבדלה הלא לפ"ז היה צריך לומר מיד הבדלה. אלא שיש לומר שגם בשבת מתחילים...

הגה"צ רבי יהושע סג"ל דייטש מקטמון זצ"ל בספרו אהבת חיים (לפורים אות כט) אומר טעם נפלא, מדוע תקנו משלוח מנות ומתנות לאביונים ביום הפורים דוקא. ומבאר, עפ"י מה שפירש האור החיים הק' מאמר הכתוב (פרשת ראה) "ונתן לך רחמים ורחמך" דבני ישראל יראו איך שה' יתברך מצוה להם 'לא תחיה כל נשמה', ואם כן שמא על ידי...

כתב הרמ"א תרצה ב' י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו). וצ"ב מה קשור דניאל לפורים (וכבר תמה בזה בפרי חדש) אמנם במשנה ברורה כתב שאף אסתר אכלה זרעונים אבל הרמ"א לא הזכיר את זה משמע שטעם אחר היה עמו, וצ"ע. עוד יעוי' בכל בו דהמנהג לאכול בלילה את הזעונים...

דבר שהוא מבשר ואינו בשרי רק טעם בשר?

(א', ז'-ח') "ובנ"י פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד", ואח"כ כפל "ותמלא הארץ אותם", וצריך להבין מה טעם כפילות זו

ראיתי בפירוש הרא''ש עה''ת וז''ל על כן לא יאכלו בנ''י את גיד הנשה פירוש על שהניחוהו לילך יחיד ונכשל בדבריו, והפסידו אותו מאכל טוב לדור דורים להיות להם למזכרת עון עכ''ל וצ''ב שהרי ידוע שהרשב''א מקשה מהו ביאור המח' אי יש בגידין בנותן טעם או לא ולמה א''א לטעום לקפילא נכרי אי יש טעם או לא, ותי' שזהו...

"המכסה אני מאברהם וגו'" (יח, יז). עוד ירצה אומרו המכסה וגו', להיות שאברהם הציל הסדומיים בחרבו ובקשתו עם לוט כאמור בפרשה הקודמת, נוגע הדבר אליו לדעת מה שיעשה בהם, ולא יהיה הדבר מכוסה ממנו לשון כיסוי, כי הוא בדעתו העם אשר הציל עודנה לבטח, וה' הוא מאבדם מבלי ידיעתו, לזה אמר המכסה וגו', ולא הוצרך...

איזהו מקומן, טעם שתקנו משנה זו, לפי שאין בכל אותו הפרק מחלוקת והיא משנה סדורה למשה מסיני, ויש בה ג"כ שד"מ תיבות ועם הקריאה הרי הוא כמנין משה, לומר שתורה בע"פ ניתנה מסיני. [עטרת זקנים שו"ע סי' מח אות ג]

מנהג ישראל להוליך את התינוק בן שמונת הימים לברית המילה על ידי אנשים רבים, המכונים 'קוואטער'. וצריך ביאור מה מקור וסמך, או\ו טעם יש למנהג זה, וכן מדוע הוא נאמר דייקא במצוה זו יותר מבשאר מצוות ? אשמח לקבלת תגובות ורעיונות חו"ר הפורום :)

עמדתי ואתבונן, מצינו כמה פסוקים הסותרים לזה בטעם וסיבת רצון בני גד ליטול נחלה בעבר הירדן דייקא, מחד גיסא בפסוק (במדבר ל"ב א'-ד') מבואר דהוא מפני ש'ארץ מקנה היא לעבדך'. מאידך גיסא, בסוף דברים (ל"ג, כ"א) ביאר רש"י עה"פ 'מחוקק ספון', שהסיבה שרצו היא מפני הסמיכות לקברו של משה רבינו ע"ה. עוד...

למנהג זה יש מספר טעמים: א. התורה נמשלה לחלב ודבש: "דבש וחלב תחת לשונך" שיה"ש ד 11, ע"כ יש הנוהגים גם לטבול לחם בדבש ברוח פסוק זה. ב. כאשר במתן תורה חזרו בני ישראל לאוהליהם לא מצאו מאכלים אחרים למעט מאכלי חלב, מפני שלמאכלי בשר היה צריך הכנה מרובה וכלים חדשים, שכן הכלים הישנים לא היו כשרים. לפיכך...

מה הטעם שהנהיגו לצום זכר לנס שניצלו ממכת בכורות, ולא הנהיגו לעשות סעודה ומשתה בהלל והודאה על הנס, כמו שעושים בפורים משתה וסעודה לזכר נס ההצלה.

שאלה קצת מעצבנת, אבל חשובה מאוד. מה הסיבה שאנו לומדים תורה?

אני לומד כעת הלכות נדה, בסימן קצ"ד סעיף א', מבואר בט"ז, וכן בב"י בסעיף זה, שהיה גזירה של ליל מ"א לזכר ופ"א לנקבה לפרוש, אבל היום שאין בועלים על דם טהור בטל התקנה. וקשה לי, הרי אנו יודעים שתקנה לא בטלה אם הטעם בטל, והרי כאן זה רק מנהג שהיה מקומות [באשכנז!] שלא הקפידו על מנהג זה, ואפילו אם היום...