פרדס יוסף בראשית פרק לב פסוק יא
והגר"א מווילנא ז"ל כתב על הגמרא בסוטה (ה.) תלמיד חכם צריך שיהיה בו גיאות אחד משמונה שבשמינית, דיעקב אמר קטנתי מכל החסדים וגו' אשר עשית את עבדך, ותלה החסד שקיבל מה' על נפשו, ולכאורה קשה דעפ"י עניוות היה לו לתלות רק בזכות אברהם ויצחק ולא בזכות עצמו. ולמדנו מזה...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
מימינו אש דת למו (לג ב)
בספרי כאן פיסקא שמ"ג, מה אש כל המשתמש בו עושה בגופו רושם, אף תלמידי חכמים שעמלים בתורה נכרים בין הבריות בהילוכם ובדיבורם ובעטיפתם בשוק. ובתענית י: איתא "לא כל הרוצה לעשות עצמו תלמיד עושה", ופירש רש"י שלא כל הרוצה להתנהג עצמו במדת תלמיד בחלוקו...
אתרוג המורכב במין אחר פסול, והיינו משום שת"ח צריך להיות מושלם וכולו יהיה מהתורה, ולא יהיה מעורב עם מינים אחרים. ולא מבעיא אם הוא מעורב ממש כפשוטו שמערב חכמות אחרים בחכמת התורה שבזה הוא וודאי פסול, אלא גם אם אינו מורכב ממש מכלאים, אלא שמחד גיסא הוא בא לאוהבי תורה לקבל מהם כבוד על תורתו, ומאידך...
האם כל המעלות שנאמרו בתלמיד חכם קיימות במידה כזו או אחרת ביהודי שלא מוגדר ממש כתלמיד חכם אבל קרוב לזה?
האם יהודי שקרא ולא שנה או שנה ולא גמר אפשר לומר עליו שהוא ת"ח יותר ממי שלא קרא או ממי שלא שנה וכיו"ב?
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
אך בגורל יחלק את הארץ (כו נה)
בבבא בתרא קכב. אך בגורל יצאו יהושע וכלב, שלא נטלו בגורל אלא על פי ה'. והנה בגיטין נט: מבואר שמדין "וקדשתו" נוטל הכהן מנה יפה ראשון, ומדברי רש"י שם נראה וכן כתב הריטב"א במו"ק כח: שגם בחלוקת שותפות, שבעלמא אחרי שחולקים לחלקים שוים עושים גורל...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בספר אמרות ה' (לרבי משה אריה ליב ליטש רוזנבוים זצ"ל) בפרשתינו, כתב שאם באו כמה מצורעים יחד אל הכהן ואחד מהם תלמיד חכם, מקדימים אותו משום כבוד תורתו, וכמו כאשר באים לדין, שמקדימים את התלמיד חכם, כמבואר בשו"ע חו"מ סי' ט"ו.
ולכאורה היה מקום לומר דלא כן, דהא קי"ל דבקלקלה...
יש לעיין דהשו"ע הביא שאין לאדם להתפלל לפני או אחרי רבו ד' אמות והוא משום כבוד.
ובילקוט יוסף וכן הלכה ברורה כתבו דהדין כן גם באביו.
ולכאו' הרי השו"ע לא הביא זאת, ומנין להם כך?
ועוד דהרי זה כבוד לאב שבניו יושבים סביבות בבית הכנסת?
אשמח לקבל תשובה בענין